My businessman

פרק 49

מייקל
הגענו לדאון טאון לאזור מסחרי מלא חניות. קמילה התפעלה מהנוף המרהיב ומהים. הלכתי אחריה וראיתי אותה מסתכלת על פסל החירות.

"הוא יותר יפה יותר ממה שדמינתי אותו" היא אומרת בהתלהבות "אני אתחיל להעלב" אני אומר בעצב מדומה. "באמת כדאי" היא אומרת ברצינות.

היא הלכה לעבר החנויות "את לא רוצה להיכנס?" שאלתי אותה. היא נכנסה לאחת החניות והתחילה להסתובב שם. היא נכנסה לתא ההלבשה והתיישבתי ליד.

קמילה

לאחר רבע שעה יצאתי עם כמה פריטים ועמדנו בתור לשלם. "התשלום הוא 150 דולר" אמרה המוכרת. באתי להוציא אך מייקל הקדים אותי. "אני מסתדרת מייקל" אני אומרת לו "אני יודע" הוא אמר והמוכרת החזירה לו את האשראי.

"למה היית חייב לעשות את זה?" שאלתי אותו "כי אני רוצה" הוא אמר. הלכתי מהר בעצבים לחנות אחרת וגם שם מדדתי את הבגדים. כשיצאתי ראיתי את השקית שקניתי מוחזקת על ידו.

הלכתי מהר לתור ומייקל לצידי. שהמוכרת אמרה את המחיר באתי לשלם אך מייקל גם הושיט לעברה את הכסף והיא לקחה את האשראי.

הוא חושב שאני צריכה את הכסף שלו? שרק יתן לי לשלם מה הבעיה שלו. הלכתי בעוד כמה חניות שגם שם מייקל לא נתן לי לשלם. הייתי כל כך מעוצבנת.

הלכתי מהר לכל מקום רק לא לידו. נכנסתי בין כל האנשים ושמעתי את צעקותיו של מייקל נבלעות בין כל ההמון. רק רציתי מעט שקט. מעט בלעדיו.

הייתי צריכה דקה לנשום כדי להתאפס על עצמי. הלכתי הכי מהר שאני יכולה בין כולם כדי שיהיה לו קשה למצוא אותי כי אני הייתי כמו ילדה קטנה בין כולם.

הלכתי והלכתי עד שהגעתי למקום די שקט, מן מדרחוב כזה שנותן נקודת השקפה יותר טובה ויפה על פסל החירות. התיישבתי על ספסל אחד וכל כך הזדהתי עם הפסל הזה. הוא מסמל את כל מה שבא לי עכשיו.

קצת חירות וחופש, לא ביקשתי מעבר. לפעמים אני מרגישה שמייקל כולא אותי ולפעמים הוא גורם לי להרגיש הכי טוב בעולם. אני כבר לא יודעת מה אני חושבת על זה.

לפתע בחורה אחת יושבת לידי. צבע שערה שחור ועינייה כחולות, היא נראת מהמם. "גם אני אוהבת להסתכל על הפסל הזה, הוא גורם לי לא לשכוח מי אני ומה מגיע לי" היא אמרה בקול עדין ויפיפייה.

"אני אמי" היא אמרה "קמילה" אמרתי לה בחיוך. "את מכאן קמילה?" שאלה "האמת שלא, אני גרה בלוס אנגלס אבל נולדתי באיטליה" אני אומרת לה והיא מחייכת.

"אז את לא כל כך מכירה את ניו יורק?" שאלה "אפשר להגיד" חייכתי לעברה. "אני יכולה להכיר לך אותה בהזדמנות אם תרצי" היא אמרה "אני אשמח" אני אומרת לה בהתלהבות.

"תרצי אולו היום בערב, יש איזה מסיבה טובה באחד המועדונים הידועים אם תרצי, האמת שהוא ממש מצליח" היא אמרה לי. "אני לא כל כך אוהבת מועדונים-" אני אומרת אך היא קוטעת אותי.