~נ.מ בני~
'זה התאריך של אמה? איך לא ידעתי מזה?'
"אנחנו לוקחים אותה לבי'ח,אתם יכולים לנסוע אחרינו אם תרצו" שמעתי לפתע את דריה אומרת
ולפני שהספקתי לומר משהו הן כבר היו בדרך לרכב שלהן.
"למי אתה מחכה? כנס כבר לרכב!" צעק לי דוד.
התחלנו לנסוע אחריהם.
"מה עובר עלייך? אתה לא קולט מה קורה? אתה חייב להשיג את התינוק הזה!" צעק עליי דוד.
"אל תצעק עליי!" החזרתי לו בצעקה.
"אני אצעק עלייך כמה שרק ארצה,אתה חייב להשיג את התינוק הזה,הוא ההזדמנות האחרונה שלנו לנקמה"
אמר דוד.
"אתה חושב שאני לא יודע את זה?!" אמרתי.
לא עבר הרבה זמן והגענו לבי'ח.
"אמה קליין,איפה היא?" נגשתי לפקידה.
"ומי אתה אדוני?" היא שאלה ולא השירה אלינו מבט.
"האבא של התינוק" אמרתי בלי להסס.
"בקומה 3" היא אמרה.
הסתכלתי עליה והתכוונתי ללכת "אבל אתה לא יכול להכנס" היא אמרה.
"על מה את מדברת?!" צעקתי.
"מצטערת אדוני,מישהו נמצא איתה בפנים" היא אמרה.
הסתכלתי על דוד ובלי לחשוב פעמיים התחלנו לרוץ לכיוון הקומה בה אמה נמצאת.
"אני מבטיח לך שאם זה לא מצליח אתה לא תראה יותר אור יום!" צעק עליי דוד.
חיכינו דיי הרבה זמן והרגשתי שעוד מעט אני מתחיל להתחרפן.
"ד'ר! מה עם אמה?" קראתי לרופא שיצא מהחדר שלה.
הרופא הסתכל עליי ואז על הקלסר שהחזיק בידו.
"תמתין כאן כמה רגעים" הוא אמר וחזר לחדרה של אמה.
הסתכלתי על הדלת שאחרי כמה שניות נפתחה שוב.
"בבקשה אדוני,אתה יכול להכנס" ובלי לחשוב פעמיים נכנסתי פנימה וראיתי אותה.
'איפה הוא?' חשבתי.
"מה אתה עושה פה?!" צעקה אמה.
~נ.מ אמה~
"מה אתה עושה פה?!" צעקתי.
"אמהלה,הכל בסדר? איך את מרגישה?" הוא שאל.
"אחות!!" צעקתי.
"ששש..די אמה,את לא צריכה לצעוק לא באתי לפגוע בך" הוא אמר והתקרב אליי יותר ויותר.
"תלך מפה!" צעקתי.
"אני אלך...אחרי שתגידי לי איפה הבן שלי" הוא אמר והתקרב עד שהגיע אל קצה מטתי.
הסתכלתי עליו והרגשתי שהראש שלי עוד שניה מתפוצץ מכאבים.
"על מה אתה מדבר?" אמרתי והתחלתי לתפוס את ראשי בשתיי ידיים.
"איפה הבן שלי?" שמעתי אותו במעומעם.
"דייי!!!" צעקתי,הרגשתי שכל החדר מסתובב סביבי.
"אמה!" שמעתי לפתע קול אחר.
"מה קורה פה?" לאט לאט התמונה התחילה להתבהר לי וראיתי את דריה לידי.
"בני.." אמרתי בקול חלש.
"מה בני? איפה הוא!?" דריה אמרה בלחץ.
הסתכלתי סביבי וראיתי שהוא נעלם.
"התינוק..." אמרתי.
"מה?" שאלה דריה.
"התינוק דריה..איפה התינוק!?" צעקתי.
~נ.מ בני~
אמה התחילה לצרוח,לא ממש הבנתי מה קורה לה.
"דייי!!" היא צרחה ותפסה את ראשה בשתי ידיה.
"איפה הבן שלי?" שאלתי ולפני שהספקתי לומר משהו האחות המיילדת נכנסה ובידה ראיתי אותו.
בלי לחשוב פעמיים תפסתי אותו וברחתי החוצה.
"סוף כל סוף" שמעתי לפתע.
"מה?" אמרתי.
"סוף כל סוף הצלחת במשימה עד הסוף" אמר דוד.
הוא התקרב אליי והסתכל על התינוק.
"ברוך הבא למשפחה יורש יצר קטן" הוא אמר וליטף את פניו.
הסתכלתי עליו ואז על התינוק..
משהו שם לא היה נראה לי בסדר.
"אתה בטוח לגביי זה,אבא?" שאלתי.
דוד הסתכל עליי במבט מופתע.
"על מה אתה מדבר? בטח שאני בטוח,כל החיים שלי חיכיתי לזה" הוא אמר ותפס את התינוק בידיו.
"קדימה,בוא נלך" הוא אמר והתחיל להתקדם לכיוון הרכב.
"היי,שניכם!" שמענו לפתע.
"תעצרו!" הסתובבתי וראיתי את יובל.
"יובלי...מה את עושה פה?" אמרתי.
"שלא תעזו ללכת לשום מקום!" היא צעקה ולפתע שלפה משהו מאחורי גבה.
"יובל.." אמר דוד.
תנו לי את התינוק הזה או שאני יורה בשניכם!" היא צעקה.
YOU ARE READING
שכחת אותי? חלק 2
Romanceהסיפור של דריה,אמה והחברים ממשיך, האם האהבה של דריה ואמה נצחה? ומי זה האיש המסתורי שהופיע פתאום ואיך הוא קשור ליובל הומפן? רוצים לדעת מה יעלה בגורלם של הדמויות? תמשיכו לקרוא!
