פרק 1

26 2 0
                                    

עברה שנה מאז הצעת הנישואים.

~נ.מבט אמה~

"דריה!!" צעקתי  והסתכלתי על השעה בפלאפון.

"אנחנו נאחר" צעקתי בשנית.

"למה זה נשמע לי מוכר?" אמרה לפתע דריה שיצאה מהמקלחת.

הסתכלתי עליה בחיוך.

"את חייבת להתחיל להרגע" היא אמרה והתיישבה לידי והחזיקה לי את הבטן,

"זה לא בריא לך" היא אמרה ונשקה אותי.

"אני יודעת,אבל את מכירה כבר את אלון והשטויות שלו" אמרתי והראתי לה את עשרת ההודעות שאלון שלח לי בשעה האחרונה.

"אני מבינה שזה בגנים" אמרה דריה וצחקה.

"טוב יאלה מספיק עם השטויות,אנחנו חייבות לזוז" אמרתי והתאמצתי לקום מהספה.

~נ.מבט אלון~

"תמי הכל כבר מוכן?" כ'כ הרבה זמן שלא ראיתי את אמה,אני מקווה ששום דבר לא השתבש בדרך.

הסתכלתי על השעון כשלפתע שמעתי "כבר מאתמול",זו הייתה תמר שבאה והתיישבה לידי.

היום אנחנו חוגגים שלוש שנים של זוגיות והחלטתי שאת המאורע הזה אני רוצה לחגוג עם המשפחה שאלו בעצם אמה ודריה.

"מתי הן אמורות להגיע?" היא שאלה וחייכה אליי.

"עוד כמה דקות" עניתי והסתכלתי על השעון.

~נ.מבט אמה~

ישבנו באוטו ולמרות שזה ממש לא מצא חן בעיניי,דריה נהגה.

"סיפרת לו?" היא שאלה והסיטה לרגע את מבטה אליי.

"לא,אבל זה יקרה היום" אמרתי והסתכלתי בטלפון.

"היית אמורה לפנות כאן" אמרתי.

"את חייבת להתחיל לסמוך עליי" היא אמרה ופנתה בפניה אחרת.

הסתכלתי על הדרך והרגשתי את הלב שלי פועם בעוצמה רבה.

אחרי כמה דקות הרחובות התחילו להיות לי מוכרים.

"אז מה המפקדת,איך הייתה הנסיעה?" היא שאלה כשיצאנו מהאוטו וצחקה.

~נ.מבט אלון~

הרגשתי שהזמן זז כ'כ לאט.

"זה לא יעזור אם תסתכל על הטלפון כל שניה" שמעתי את תמר.

הסתכלתי עליה וניסיתי לחייך ולהראות רגוע.

"הנה הן" היא אמרה כשהסתכלה בחלון והמבט שלה היה נראה מוזר מתמיד.

"מה קרה?" אך לפני שהיא הספיקה לענות שמענו דפיקה בדלת.

"אני פותח" אמרתי ונגשתי אל הדלת.

"אלוני!" קפצה עליי דריה בחיבוק,"התגעגעתי" היא אמרה.

הסתכלתי מאחוריה,"איפה אמה?" שאלתי.

"הצבא עשה אותך ספורטיבי הא אלון?" שמעתי לפתע מרחוק.

"מצטער" צעקתי.

"צריכה עזרה?" דריה קראה והחלה לרדת קצת במדרגות לכיוונה.

הסתכלתי עליה במבט מוזר וחזרתי לכיוון הבית כשהדלת נשארה פתוחה.

"את יודעת מה קורה?" שאלתי את תמר,היא הסתכלה עליי במבט מבולבל והנידה בכתפיה לשלילה.

אחרי פחות מדקה שמעתי צעדים מתקרבים.

"הו שלום לגברת שנהייתה עצ..." אך לפני שהספקתי לסיים את המשפט השתתקתי.

"אמה?" קראתי מופתע.

שכחת אותי? חלק 2Dove le storie prendono vita. Scoprilo ora