~נ.מ דריה~
יצאתי החוצה מהחדר של אמה.
על הספסל מול ראיתי את תמר שהספיקה ביינתים להתעורר.
"מה קורה? היא התעוררה?" היא שאלה כשהתיישבתי לידה.
הסתכלתי עליה אבל לא הצלחתי לומר דבר.
"דריה..?" היא שאלה ונגעה בכתפי.
"מה? הא,כן.."אמרתי מנסה להבין מה קורה.
"נראה לי ששאפת יותר מדיי אוויר של בי'ח" היא אמרה והובילה אותי החוצה.
"אז..מה קורה? היא בסדר?" שאלה תמר כשכבר היינו בחוץ.
"כן" אמרתי ובהיתי באוויר.
"בטוחה..?" היא שאלה.
הסתכלתי עליה ולרגע אחד הרגשתי כאילו לוקחים ממני את כל האוויר.
"כן,היא בסדר" אמרתי והעלתי חיוך מאולץ.
אין לי מושג למה לא אמרתי לה את האמת.
"טוב אז אם הכל בסדר אז אני יכולה ללכת? אלון בטח התעורר והוא לא יבין איפה אני" היא אמרה.
"כן כן בטח לכי,תודה שבאת" אמרתי וחיבקתי אותה.
בזמן שתמר התרחקה חזרתי לבי'ח וניסיתי לחשוב,איך לעזאזל הגיע החומר הזה אל אמה?
~נ.מ אמה~
אז זה נכון,בני באמת האבא של התינוק.
"אמרתי לך שאת יכולה לסמוך עליי,נכון?" הוא אמר כשהוא אוחז בידי.
לרגע הרגשתי מאין תחושת גועל עוברת בי.
"כן..נכון" אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ.
"אז ד'ר,מתי היא יכולה להשתחרר?" שאל בני את הרופא שהמשיך לעמוד ליד המיטה.
"אנחנו צריכים לבצע עוד כמה בדיקות,הייתי ממליץ שהיא תשאר כאן לעוד לילה" הוא אמר.
לשמע המילים האלו נרגעתי,לא רציתי ללכת איתו.
מזווית העין ראיתי את בני מסמן לרופא לגשת איתו הצידה.
"אמה" שמעתי כשלפתע נפתחה הדלת,זו הייתה דריה.
הסתכלתי עליה וחיוך עלה על פניי.
"הו תראו מי נזכרה להופיע" אמר בני בגיחוך.
"מה הוא עושה פה?!" היא צעקה.
"באתי לבקר את האמא של הילד שלי" הוא אמר והתקרב אליי אך לפני שהוא הספיק להיות יותר מדיי קרוב דריה
רצה לעברי.
"תעוף מפה! עכשיו!" היא אמרה מנסה להגן עליי.
בני הסתכל עליה,הרים את ידיו כנכנע לבקשתה ויצא מהחדר.
דריה הסתכלה עליי והיה נראה שהיא עומדת לבכות.
"אני בסדר,באמת" אמרתי ותפסתי לה את היד.
"לא מוצא חן בעיניי שיש לו גישה לחדר שלך" היא אמרה.
"הוא לא פגע בי,באמת" אמרתי.
"עכשיו הוא לא פגע,אבל תהי בטוחה שבעתיד זה יקרה" היא אמרה.
עברו כבר כמה שעות ודריה לא זזה ממני אפילו לרגע אחד.
"כבר מאוחר,את לא צריכה ללכת?" שאלתי כשכבר התחיל להחשיך.
"אני לא משאירה אותך פה לבד אפילו לא לרגע אחד" היא אמרה ונעמדה לידי.
"אני אהיה בסדר,באמת" אמרתי ותפסתי את ידה.
"אני לא מאמינה לזה"היא אמרה,"מישהו צריך להשאר איתך" היא המשיכה.
לפתע היה לי רעיון "יובל" אמרתי,דריה הסתכלה עליי ולא הבינה.
"תתקשרי אליה,היא תשמור עליי,היא הבטיחה" אמרתי.
~נ.מ דריה~
נגשתי לחדר של אמה.
"אמה" אמרתי כשפתחתי את הדלת,היא חייכה כשראתה אותי.
"הו תראו מי נזכרה להופיע" שמעתי לפתע.
הסתכלתי הצידה וראיתי שעמד שם לא אחר מאשר בני.
"מה הוא עושה פה?!" צעקתי.
"באתי לבקר את האמא של הילד שלי" הוא אמר והחל להתקרב לאמה,אבל לפני שהתקרב יותר מדיי,רצתי לעברה.
"תעוף מפה! עכשיו!" צעקתי.
בני הסתכל עליי ויצא מהחדר יחד עם הרופא.
אחרי שהוא יצא אמה הרגיעה אותי שהיא בסדר אבל החלטתי שלא משנה מה אני לא זזה משם.
עברו כבר כמה שעות והתחיל להחשיך בחוץ.
"אני לא משאירה אותך לבד אפילו לא לרגע אחד" אמרתי לאמה שנסתה לשכנע אותי לנסוע הבייתה.
"אני אהיה בסדר,באמת" היא אמרה ותפסה את ידי.
"אני לא מאמינה לזה" אמרתי,"מישהו צריך להשאר איתך" המשכתי.
אמה הסתכלה עליי במשך כמה רגעים ואז אמרה "יובל" היא אמרה.
על מה היא מדברת? חשבתי.
"תתקשרי אליה,היא תשמור עליי,היא הבטיחה" היא אמרה.
ידעתי שאני לא יכולה להתווכח איתה אז חייגתי.
לא עברה יותר מחצי שעה ויובל הגיעה.
"אמה!" היא רצה וחיבקה אותה.
"בטוחה שזה בסדר?" שאלתי את יובל.
"ברור,אל תדאגי היא בידיים טובות" אמרה יובל והתיישבה ליד אמה.
"אוקיי..אבל תבטיחי שתעדכני אותי אם קורה משהו,כל דבר" אמרתי.
"אין לך מה לדאוג" היא אמרה.
למרות שבתוכי ידעתי שיש לי הרבה ממה לדאוג יצאתי החוצה.
"תגיע לפה מיד!" שמעתי כשיצאתי מהחדר.
"אני משלם לך מספיק בשביל שתגיע לפה ותעשה את העבודה שלך!" התקרבתי אל הקול יותר,זה היה בני.
"אתה תגיע לפה ותטפל בבחורה הזו אחרת אתה תשלם על זה!" הוא צעק.
"מה לעזאזל..?" אמרתי ונעמדתי מולו.
KAMU SEDANG MEMBACA
שכחת אותי? חלק 2
Romansaהסיפור של דריה,אמה והחברים ממשיך, האם האהבה של דריה ואמה נצחה? ומי זה האיש המסתורי שהופיע פתאום ואיך הוא קשור ליובל הומפן? רוצים לדעת מה יעלה בגורלם של הדמויות? תמשיכו לקרוא!
