Undecided

פרק 9- תנודות במצב הרוח של גברת מודי

״גברת מודי,״ קולה של גייל נשמע כהמיה רכה בעוד היא דופקת על הדלת שלוש פעמים.

״מ׳תרוצה?״ עולה קול נוקשה ונרגז מהצד השני, ומוכיח בן רגע ש״מודי״ הוא גם שם וגם מצב רוח.

״שמעתי ששוב עשית בעיות לאחיות.״ נימת קולה של גייל, לעומת זאת, הפוכה לגמרי. רכה ושלווה כמו שיר ערש. לא דומה בשום צורה לדרך שבה פנתה אלי.

״הן מנסות להרעיל אותי!״ נובחת הזקנה בתגובה.

גייל נכנסת פנימה, אבל אני בוחרת להשאר במסדרון. משום מה, שם אני מרגישה בטוחה יותר.

״אוי, גברת מודי,״ אני שומעת את גייל אומרת בקול מרגיע, ורואה איך היא מרימה חפצים אקראיים שהיו על הרצפה ומניחה אותם על שידה שאותה אפשר לראות מהמסדרון. ״אף אחד לא מנסה להרעיל אותך.״

״אני רואה את זה בעיניים שלהן,״ מתעקש הקול הצורם. ״אפשר לראות הכל בעיניים, את יודעת? ויש שם רוע. רוע, אני אומרת לך!״

״טוב,״ גייל ממהרת לשנות את הנושא. ״יש פה מישהי שבאה לבקר אותך.״

כף היד של גייל מופיעה מאחורי הדלת והיא מזמינה אותי לגשת קדימה. אני נכנסת בביישנות אל תוך החדר, וחלק ממני מצפה למצוא בצד השני מפלצת נוהמת ומכוסה יבלות. במקום זאת אני רואה אישה קטנה ולבנת שיער שנראית שברירית להפליא, שוכבת על המיטה כשהשמיכות משוכות עד הסנטר הגרום והמידלדל שלה, וכמו מגנות עליה.

״מי את?״ עיניה של האישה מצטמצמות לעברי. ״לא הזמנתי אותך. לכי מפה.״

״די, די, גברת מודי,״ משדלת אותה גייל. ״אל תהיי כזאת. הבחורה הצעירה והנחמדה הזאת באה כדי לבלות איתך.״

סליחה??

היא רוצה שאני אבלה עם המשוגעת המקומטת הזאת? לא. בחיים לא. לא בשביל זה הגעתי.

גברת מודי מצמצמת את עיני החרוז הקטנות שלה, בוחנת בעירנות את פני ולבסוף מכריזה, ״אני לא סומכת עליה. תרחיקי אותה מהדברים שלי.״

בעיני זהו סימן ברור שעלי לצאת, ואני מתחילה להתקרב לדלת. אבל גייל מהירה מידי, ולפני שאני מספיקה לזוז סנטימטר, היד שלה נכרכת בחוזקה סביב המרפק שלי וממסמרת אותי למקום.

״די ברור שהיא לא רוצה חברה,״ אני מסננת בלחישה.

״תני לה דקה,״ מרגיעה אותי גייל.

אבל כשאני מביטה שוב בגברת מודי, שמבט המוות שלה עדיין לא התרכך, אני לא מרגישה כ״כ רגועה.

״גברת מודי,״ אומרת גייל, ומתקרבת למיטה ומסדרת את הסדינים סביב גופה הקטנטן של הזקנה, ״זאת ברוקלין פירס. היא אחת המתנדבות שלנו היום והיא אמרה לי במפורש שהיא רוצה להקריא לך.״

לא. זה לא נכון. אני לא זוכרת שאמרתי דבר כזה בכלל.

״ברוקלין פירס?״ הנוקשות בקולה של גברת מודי התחלפה עכשיו בסקרנות קרירה.