להיות ערפדית באיטליה זה הדבר הכי מטומטם שהחלטתי לעשות!
למה אני עושה את זה לעצמי? למה אני לא לוקחת את חברה שלי ועוברת לצפון אירופה איפה שכל שאר הערפדים?!
המצלמה של המראיין נדלקת מולי וידעתי שזה הסימן שלי להתחיל לדבר.
"כל פניה שאני לוקחת בום שמש, צלבים, פיצה עם שום, הכל עם שום! זה כאילו ייצרו את איטליה כדי להלחם בערפדים !" צחקתי עם המראיין אבל הוא רק בהה בי במבט מפוחד.
'בני האדם פשוט לא מבינים' , אני חושבת לעצמי.
אני רואה את חברה שלי מרחוק, בת האדם היחידה שאני יכולה לסמוך עליה, אני מגיעה אליה שמה יד אחת על הכתף שלה ואת המטריה שמגנה עלי מהשמש ביד השנייה . המראיין עוקב אחרי התזוזות שלנו כמו צייד כל הדרך עד דלת הבית שלנו. " בני האדם לא מבינים שלהיות ערפדית זה לא קשה כמו שהם חושבים, כמו שרואים בסרטים. בסופו של דבר אחרי שאני שותה דם, הכדוריות דם האדומות יכולות לחיות בגוף שלי חודש שלם עד שאצטרך לאכול שוב, מה שאומר שאני רק צריכה לאכול פעם בחודש. אתם יודעים מה עוד יש פעם בחודש? ..." קרצתי למצלמה בזמן שחברה שלי נתנה לי סטירה קטנה בכתף. " כן כן! ערפדיות לסביות בדיוק כמו שאתם רואים בסרטים! זה גם חסכוני וזה גם הדם הכי בריא שיש לכם להציע לנו! "
למה אני אומרת את זה בכלל?! אני אבדתי את השפיות שלי?! המראיין מסתכל עלי במבט מזלזל... אה נכון. שחכתי שערפדים זה יותר מקובל מזוגות גאים.
הסתכלתי לו ישר בעניים בזמן שחשפתי ניבים " אבל אני תמיד אוהבת לנשנש ..." אמרתי בקול שגרם לו לרעד קטן ברגליים. המראיין הפיל את המצלמה שלו וברח.
"חבל הייתי שמחה להתראיין איתו שוב..." אמרתי בקול כביכול בוכה.
חברה שלי הסתכלה עלי, גבה אחת מורמת וחצי חיוך.
" היית חייבת להפחיד אותו?" היא אמרה לי חצי בצחוק ואז הוסיפה, " היינו יכולות להזמין אותו להשאר לארוחת הערב שלך".
צחקנו בזמן שנכנסנו לבית, לפחות בבית הזה אין שום.
VOCÊ ESTÁ LENDO
Inside My Head - A Collection Of Me
Poesia"inside my head - a collection of me" is a collection of short stories, writing exercises, and poems I wrote. Most of these are the manifestation of the feelings I feel, into words. it may be a bit messy and not always make sense but I hope you en...
