*שבוע לאחר מכן
היום אני עומדת לספר לזאין מאליק על מקס.
זאין ופרי רבו בגלל מקס. טוב, לא ממש בגלל מקס. זאין חושב שפרי בוגדת בו, בגלל שהיא הולכת למקומות בלעדיו. למרות שפרי רק מגיעה לכאן כדי לראות את מקס.
הם נכנסו למריבה הזאת, והלב של פרי מנופץ. היא חושבת שזאין כבר לא רוצה להתחתן איתה, והיא העבירה את הלילה בבית שלי. כל הלילה שמעתי בכי מחדר האורחים.
אני לא אהיה זאת שתהרוס את הנישואים שלהם. אני חייבת לספר לו. פרי הייתה ממש תומכת, ואפילו לא שאלה אם היא יכולה לספר לזאין. היא רוצה להיות נאמנה לי. היא מדהימה.
אז ביקשתי מזאין לפגוש אותי היום במקדונלדס. אני עומדת להביא את מקס איתי. זה יעזור להסביר את הדברים טוב יותר. אבל חשבתי.. אם כבר סיפרתי לנייל, לואי, אלינור, ופרי ובקרוב גם לזאין, למה שאני לא אספר לכל העולם?
זה יהפוך את הכל להרבה יותר קל. אני רק לא בטוחה אם אני מוכנה לזה. הדיירקשנרס הולכים להשתגע. אנשים עדיין משפפים את פייזר. מה אם הם יחשבו שאני וליאם חוזרים להיות ביחד? אנחנו לא. אני בחיים לא אחזור להיות עם ליאם ג'יימס פיין.
*
"יאמי" אמרתי למקס בזמן שעזרתי לו ללגום ממיץ התפוחים שלו. "יאמי" מקס חזר אחריי וחייך. היה לו קשה לאחר שבארי מתה, אבל עכשיו הוא בסדר. מה שעצוב זה.. שהוא כבר שכח את בארי.
הוא פשוט קטן, ואני מניחה שקשה לו לזכור. למרות זאת, זה מדאיג אותי. מה אם ייקרה לי משהו? מקס יצטרך לגור עם אלינור, או עם פרי. והוא יישכח אותי.
זה מפחיד אותי.
"דניאל?" שאל קול מוכר מאחוריי. הסטתי את מבטי וראיתי את זאין עומד שם. היו לו משקפי שמש שחורות. ידיו היו בכיסים שלו.
"זאין?" שאלתי, רק כדי להיות בטוחה שזה הוא. "יאפ" הוא אמר והתיישב . "מי זה?" זאין שאל והתכוון למקס. "טוב, בגללו בקשתי ממך להיפגש כאן." אמרתי באי נוחות. "היי חבר" זאין אמר צובט את לחייו של מקס.
מקס ציחקק ונשען קדימה כדי לצבוט את הלחיים של זאין. צחקתי וניענעתי את ראשי. "אז, מה קורה?" זאין שאל "מקס הוא הבן שלי" כן. פשוט אמרתי את זה.
"מה?" זאין שאל , ממצמץ כמה פעמים. "הוא הבן של ליאם דניאל?" השפלתי את מבטי ושיחקתי עם אצבעותיי . אני חושבת שאני עושה את זה בכל פעם שאני מספרת למישהו על מקס.
"כן" צייצתי. "מי עוד יודע?" זאין שאל. "אלינור, לואי, נייל, פרי ו.. ליאם"
"פרי יודעת?" זאין שאל. "כן" עניתי. "מה?" זאין שאל. "תקשיב, פרי הולכת למקומות בלעדייך מכיוון שהייתי צריכה שהיא תשמור על מקס." זאין נשען אחורה ועצם את עיניו לכמה רגעים.
