נקודת מבט של ויולט-
"רוצים קאפקייק עכשיו?" שאלתי את מקס ומדיסון לאחר שסיימו לסדר את הצבעים. "כן." הם אמרו ביחד. "בסדר, אל תעשו בלגן," הזהרתי אותם. "בסדר דודה ויולט." מקס הסכים. מדיסון רק הנהנה. העברתי לשניהם קאפקייק מעוצב בצורה מושלמת. שניהם דחפו את ראשם לתוכו במידיות.
"מקס ומדיסון, אמרתי לא לעשות בלגן," התלוננתי. עכשיו אני צריכה לרחוץ את שניהם. אני לא רוצה לרחוץ שני ילדים קטנים. דניאל אמרה לי שמדיסון שונאת מקלחות. מקס ציחקק, ומדיסון המשיכה ללקק את הקצפת מעל הקאפקייק. לקחתי נשימה עמוקה, תינוקות הם קשים, ולא ממש יודעים להקשיב.
"אני חייבת ללכת," פרי אמרה מהסלון. הסתובבתי אליה, ידיי על המותניים שלי, כדי לראות את פרי לובשת את המעיל שלה. "למה?" שאלתי, מרימה את גבותיי. "אני וזאין יוצאים הערב. אני מנסה להעביר את הזמן שלי עם כולם לפני שאני חוזרת לסיבוב ההופעות. אני ממש מצטערת, את תסדרי לבד?"
משכתי בכתפיי, "יש לי ברירה?" פרי הנידה בראשה, "טוב, תהני עם זאין." חייכתי, הולכת לעברה כדי לתת לה חיבוק מהיר. "תודה," פרי אמרה. "יום אהבה שמח," אמרתי כאשר פרי נעלה את המגפיים שלה. "גם לך." פרי הגיבה. "ביי," אמרתי כשהיא פתחה את הדלת. "ביי," היא אמרה, יוצאת החוצה וטורקת את הדלת אחריה. נאנחתי, והלכתי בחזרה אל המטבח. "מקס!" קראתי, לסתי נשמטה כאשר קצפת ורודה פגשה את הפרצוף שלי. הקצפת נפלה מהלחי שלי אל הרצפה. מקס צחק, מצביע עליי. "דודה קאפקייק!"
"מקס!" צווחתי, מנגבת מפניי את הקצפת הוורודה. הוא צחקק, "אופס, מצטער דודה ויולט." הנדתי בראשי.
"אם תעשה זאת שוב, אתה תקבל עונש." אמרתי למקס והסתובבתי. הסתובבתי בדיוק בזמן כדי לראות את מקס חוטף את הקאפקייק של מדיסון מידייה, וזורק אותו לעברי. "מקס!" צווחתי, מנסה להסתתר. אבל זה היה מאוחר מידי, הקאפקייק פגע בצווארי, והחליק על החולצה שלי.
מדיסון החלה לבכות, מחפשת ומנסה לקחת את האוכל שלה בחזרה. מדיסון זחלה, מחפשת את הקאפקייק שלה. "מה אני הרגע אמרתי לך?" שאלתי את מקס בייאוש, לוקחת נשימה עמוקה והולכת אל הסלון. דמעות עלו לעיניי. אני צריכה לנשום.
"אה!" צעקתי, כאשר רגלי נגעה במשהו דביק, וקצפתי. הבטתי מטה, רואה את הקאפקייק שמקס זרק עליי. מקס צחקק שוב, ומדיסון המשיכה לבכות. שיחררתי נשימה עמוקה. יצאתי מהסלון בסערה, אל דלת הכניסה הראשית. פתחתי את הדלת ויצאתי החוצה ברגליי היחפות, ג'ינס וחולצה קצרה. טרקתי את הדלת מאחוריי, פתאום מרגישה את הקור מכה בגופי החשוף.
התיישבתי על המדרכה, ושילבתי את ידיי. דמעות עלו לעיניי. ילדים הם כל כך קשים. אבל נייל ממש רוצה ילדים, ואני ממש אוהבת את נייל. אני לא חושבת שאני אהיה מסוגלת לגדל ילדים. אני צעירה. אני לא חושבת שאני רוצה ילדים.... אבל מה עם נייל יעזוב אותי בגלל זה?
