פרק 62- טבעת

1.2K 144 13
                                    

נקודת מבט של דניאל-

ליבי החל לפעום במהירות, וכפות ידיי החלו להזיע. פתחתי את פי, מנסה לדבר. לא הצלחתי להסיר את עיניי מטבעת היהלום המושלמת בידו של ליאם. בלי לחשוב פעמיים, הנהנתי בראשי. "כן ליאם," אמרתי, קולי נשבר. "אני אנשא לך."

ליאם חייך. הושטתי את ידי אל ליאם כדי שהוא יוכל להשים עליה את הטבעת. ליאם החליק את הטבעת על האצבע שלי, ונעמד, מחייך כמו אידיוט. אני לא מאשימה אותו. אני לא יוכל להוריד את החיוך הזה מהפנים שלי לא משנה כמה אני אנסה. "אני כל כך אוהב אותך," ליאם לחש, הנהנתי, "גם אני אוהבת אותך. כל כך."

עמדנו ככה במשך עוד 15 דקות, לא בטוחים מה לעשות. "אז מה קורה עכשיו?" הסמקתי, החיוך הטיפשי עדיין על פניי. "לנשק אותך?" ליאם שאל בהיסוס. "אולי לסובב אותך בזרועותיי? כמו בסרטים הרומנטיים?" ציחקקתי. "נשמע טוב." ליאם חייך, מצמיד את שפתיו לשלי.

כמה רגעים לאחר מכן, ליאם הרים אותי וסובב אותי במעגל. לא יכולתי להחזיק בו, ופרצתי בצחוק, מה שגרם לליאם לפרוץ בצחוק. ליאם מעד על רגליו, כמעט נופל. "אל תפיל אותי!" קראתי, עדיין צוחקת. "אני לא אפיל אותך!" ליאם הבטיח, והתייצב.

ליאם נאבק ללכת אל הספה, מניח אותי על ערימה של כריות. החזקתי את בטני בזמן שצחקתי. לאט לאט הפסקתי לצחוק. לקחתי כרית אחת והנחתי אותה עליי. הנחתי עליי את כף ידי, מביטה בהערצה בטבעת הנוצצת באור. זה כל כך מדהים. הייתי צריכה לראות את זה מגיע, הארוחה הרומנטית, והדייט המפתיע. הייתי עיוורת מידי בשביל לראות את זה. זה מטורף.

"במה את רוצה לצפות קודם?" ליאם שאל, בזמן שחיטט בערמת הסרטים. "מה יש לך?" שאלתי, נשענת קדימה. אני לא מאמינה שאנחנו מתנהגים כל כך רגיל לאחר שהתארסנו. "טיטאניק, זה אומר מלחמה, this is us, ערב השנה החדשה, יום הא-"

"הבאת את this is us?" שאלתי, מרימה את גבותיי. ליאם הנהן ברצינות, "חשבתי שתהני לצפות בפרצוף היפה שלי במשך שעתיים וחצי." ציחקקתי, "בסדר, בוא נצפה בפרצוף היפה שלך במשך שעתיים וחצי."

"באמת?" ליאם שאל, מופתע. "כן, למה לא?" שאלתי, זזה קצת כדי לפנות מקום לחבר-ארוס שלי על הספה. אני לא מאמינה שאני יכולה להגיד שליאם ג'יימס פיין הוא הארוס שלי. כל זה כל כך מטורף. הוא עדיין צעיר, רק בן 20. אני בת 24. זה לא משנה, אהבה זאת אהבה. ואנחנו אוהבים אחד את השני.

ליאם הכניס את הדיסק לDVD, ולחץ על הפעל. הוא קפץ על הספה לידי, לקח שמיכה והניח על שנינו. הנחתי את ראשי את הכתף שלו, ולקחתי נשימה עמוקה. "אני לא יכולה לחכות לחתונה..." ליאם לחש. "גם אני." הסכמתי. אין לכם מושג כמה אני אוהבת את האיש הזה.

*

אתמול בלילה...היה... וואו. זה היה מדהים. בנקודה מסוימת בסרט, סיימנו מתנשקים. ואז מתמזמזים. ואז הוא הרים אותי לחדר השינה שלנו...טוב, אתם יודעים מה מגיע עכשיו. זה היה מדהים. הייתי בגן עדן. הייתי במקום טוב יותר מגן עדן. מה שזה לא היה, זה היה מושלם.

Max&me- מתורגם Where stories live. Discover now