.הלכתי הלוך וחזור בסלון עם הטלפון בידי. מקס עמד בלול בזמן שהוא מוצץ את האצבע שלו. אני תוהה איך זה מבדר אותו.
ליקקתי את שפתיי, מנסה להכין את עצמי לספר לליאם על מקס. איך אני אמורה לספר לו ?!
'היי ליאם , נחש מה? יש לי ילד והוא במקרה גם ממך ! מגניב נכון?' נופ. לא נשמע טוב כלכך.
'לילי, יש לי חדשות בשבילך. יש לנו ילד.' לא
'היי ליאם , אפשר לשתף אותך במשהו ? זה מקס. הבן שלנו. היית עיוור מידי כדי לדעת שהייתי בהריון עם הבן שלך.' אוי לא.
'יו ליאם , תרסק את סופיאם , בוא אליי ונחייה ביחד יו.' איו לא .
זה חסר תקווה.
הסתכלתי על הטלפון השחור של הבית שבידי , אני לא מאמינה שאני עושה את זה. לחצתי על מספר אחד , שתי מספרים , ולפני ששמתי לב כבר חייגתי את כל המספר. כל מה שאני צריכה לעשות עכשיו זה ללחוץ על 'חייג'. קירבתי את האצבע שלי כדי ללחוץ , אבל הוזזתי אותה משם במהירות. אני לא יכולה לעשות את זה . לחצתי על 'נתק' והמספר נמחק משם. כמה דקות אחר כך הטלפון צלצל ביד שלי. הסתכלתי על הטלפון - ליאם פיין.
לא , לא , לא!
לפני שיכלתי לעצור את עצמי לחצתי על 'ענה ' ושמתי את הטלפון באוזן.
"הלו ?" שאלתי , מנסה להישמע כאילו הייתי עסוקה ולא יכלתי לענות. "דניאל? " שמעתי את הקול המלאכי של ליאם. "כן"לחשתי. "לואי אמר, שאת אמרת לו , להגיד לי , להתקשר אלייך. מה קורה ?" אני שונאת את לואי וויליאם טומלינסון. "זה כלום , רק אי הבנה." אמרתי . " טוב אז .. אני חושב שאני ינתק.." מספיק עם השטויות דניאל . הוא בטלפון. תספרי לו. "בעצם" התחלתי . " יש לי משהו להגיד" אמרתי . "אוקיי .. תגידי" ליאם אמר . "טוב אממ .. לי ולך .. לך ולי .. יש לנו-" "לילי ?" שמעתי קול קוטע אותי. "שנייה אחת , תישארי על הקו" ליאם אמר לי . יכולתי לשמוע אותו. " היי סופ" שמעתי אותו אומר . " היי ליאם" סופיה אמרה. אני שונאת את השם הזה.
שמעתי קולות של שפתיים . איו . "ליאם?" שאלתי במבוכה. הקול של הנשיקות נפסק . "סליחה , מה קורה ?" ליאם אמר . "עם מי אתה מדבר בייב?" סופיה שאלה "אף אחד" הוא ענה לה . אאוץ'. זה כאב. "אוקיי סופיה אמרה. "אז?" ליאם אמר לי. "אבל תמהרי כי אני חייב ללכת לראיון". " לא משנה ליאם. תחזור לסצנת המזמוזים עם חברה שלך. " אמרתי וניתקתי לפני שהספיק להגיד משהו.
הנחתי את הטלפון והתיישבתי על הספה.
הסתובבתי אל הבן שלי וחייכתי. הוא הכניס את האגרוף שלו לפה והסתכל עליי. " היי בייבי" לחשתי. הוא הוציא את האגרוף שלו מהפה והרים את הידיים באוויר מבקש שארים אותו. חייכתי שוב וקמתי מהספה.
שמתי את היידים שלי מתחת לבית השחי שלו והרמתי אותו. "שלום חבר" לחשתי. "אמא" מקס אמר . לקחתי נשימה עמוקה . מה אני אמורה לעשות ? לספר לכולם חוץ מליאם ? ואיך זה אמור לעבוד ? הו נכון . זה לא יעבוד. מקס צריך חיים. חיים ללא שקרים. וזה צריך להתחיל מעכשיו . הנחתי את מקס על הספה ולקחתי את הטלפון. חייגתי את המספר של פרי. "פר?" שאלתי. "היי דני , מה קורה ?" היא אמרה. " אני צריכה לספר לך משהו . יש לי ילד , קוראים לו מקס. הוא מליאם. את השלישית שאני מספרת לה עליו. החבאתי אותו במשך כמעט שנתיים. אני ממש ממש מצטערת , מקווה שתסלחי לי . אני צריכה ללכת , אוהבת אותך פר "
נתקתי לפני שיכולתי לשמוע את התגובה שלה. זרקתי את הטלפון על הספה. למה עשיתי את זה ?! למה , למה , למה?! כמה סתומה אני יכולה להיות ? זרקתי את הראש אחורה ונאנחתי . לא אמרתי לפרי שלא תספר לאף אחד , היא יכולה בקלות לספר לזאין , שיספר ללואי , שיספר לנייל , שיספר להארי , שיספר לליאם. מה ל בסדר איתי ?! לקחתי את הטלפון שוב ומקס הסתכל עליי. בזמן שהתחלתי שוב לחייג את המספר של פרי , הטלפון צלצל. לפני שהספקתי לעצור את עצמי עניתי . " הלו?" עניתי. "מה לעזאזל זה היה?" פרי שאלה נסערת. "למה את מתכוונת?" שאלתי. "דניאל! את יודעת למה אני מתכוונת!" ליקקתי את שפתיי. לא ציפיתי שהיא תכעס עליי. "מקס" פרי אמרה. "מה איתו?" שאלתי לחוצה. "אני צריכה עוד הסברים!" היא צעקה. "את לא יכולה פשוט להתקשר אליי ולנתק ככה!" לקחתי נשימה עמוקה והתיישבתי ליד מקס. "תקשיבי. בשנה שעברה גיליתי שאני בהריון עם מקס. עמדצע לספר לליאם , אבל הוא נפרד ממני." "כמה זמן היית בהריון ?" פרי שאלה. "משהו כמו 3 שבועות. פשוט תקשיבי."
"טוב" היא אמרה
"אז לא סיפרתי לליאם. עברתי 8 חודשים ושבועיים של הריון לבד בלי אף אחד לצידי."
"דני , תינוקות נמצאים בבטן 9 חודשים." פרי קטעה אותי . גלגלתי את עיניי , "הם לא כשיש לידה מוקדמת"
"סליחה .. תמשיכי" פרי אמרה . "אף אחד לא שם לב בחודשיים האחרונים של ההריון , בגלל שכולם היו עסוקים בהיילור יכולתי להסתיר את זה. לקחתי הפסקה מהריקוד ונשארתי בבית. " עצרתי לרגע כדי לנשום. "כשעמדתי ללדת , הזמנתי אמבולנס שייקח אותי לבית החולים" לקחתי נשימה עמוקה "אז ילדתי את מקס אית'ן פיין. החלטתי לשמור אותו בסוד מאז שהוא נולד , אבל היום בבוקר לואי ואלינור גילו. בגלל זה חשבתי לספר לך כדי שלא תשמעי את זה ממשיהו אחר שהוא לא אני. אל תספרי לאף אחד בסדר ? " שאלתי
"וואו. רק תני לי לעכל את זה קודם"
"רק תבטיחי" התחננתי. "אני לא יודעת דני. את צריכה לספר לליאם. הוא אבא שלו. איך את היית מרגישה אם ליאם היה מסתיר ממך שיש לכם ילד ?" היא אמרה. " ה בכלל לא הגוני . " אמרתי. "פשוט תספרי לו דניאל." "למה כולם רוצים שאני יספר לו?! הוא לא אוהב אותי פרי . הוא אוהב את סופיה יותר מכל דבר. אין לו מספיק אהבה בשבילי ובשביל מקס. "דניאל-" "לא". עצרתי אותה. אם תספרי למישהו , אני לא אדבר איתך יותר." שמעתי את פרי נאנחת. "זה לא פייר דניאל. את התקשרת וסיפרת לי את החדשות האלה, ואת אוסרת עליי לדבר על זה . זה קצת גסות רוח הייתי אומרת" היא אמרה. " אני מצטערת. אבל הייתי נעלבת אם הייתי מספרת לכולם ולך לא . נכון ? " שאלתי. " אני מנחשת .. " היא אמרה. " אני יכולה לפחות לפגוש את מקס?בבקשה?" חייכתי. " תבואי מתי שאתה רוצה , עכשיו שש ומקס הולך לישון בשמונה. אז אם תבואי בשבע תיהיה לך שעה. למרות שכדאי לך לבוא עכשיו. " אמרתי. "את כזאת חננה" פרי אמרה. " כזאת אני " אמרתי. "ביי" פרי אמרה וניתקה.
אני ממהרת עם זה ומספרת לכולם מהר מידי? לקחתי נשימה עמוקה והסתכלתי על הילד העייף שלי. "אמא" הוא אמר. "אני אוהבת אותך בייבי" לחשתי
"לנצח , ולתמיד."
