בוקר:
קמתי התארגנתי לקחתי את הטלפון שלי ויצאתי מהבית לא לפני שאמרתי לאמא שלום.
אני בדרך לבית של תומר כבר שלחתי לנועם הודעה שאני לא אבוא איתה היום, למרות שאני כמעט בטוחה שהיא בעצמה לא תבוא היום.
הגעתי לבית שלו לא היה אף אחד נכנסתי סוגרת אחריי את הדלת התקדמתי לכיוון החדר של תומר רואה אותו ישן עם בוקסר והשמיכה על הרצפה.
הרמתי את השמיכה מתיישבת לידו מלטפת את פניו, לקח לו כמה דקות אבל בסוף הוא פתח עיניים הוא ראה אותי וחייך תופס בידי אשר מלטפת אותו ונשק לה.
התקרבתי אליו מנשקת את שפתיו. "אני אוהב אותך" חייכתי מנשקת אותו שוב.
"חכי כאן אנחנו צריכים לדבר" אמר כאשר קם מהמיטה. הוא נכנס לשירותים לאחר כמה דקות יצא.
אני בינתיים הדלקתי את האור ופתחתי את החלונות בחדרו.
הוא יצא מסתכל עליי במבט מוזר, היה לי קשה לפענח את המבט הזה."מה קרה?" שאלתי מנסה להבין לאן הוא מסתכל.
"מה זה? מאיפה זה?" שאל מזיז את ראשי בכדי להסתכל על צווארי. "זה כלום לא משהו רציני" אמרתי מזיזה את ידו.
"מה לא משהו רציני יש לך מישהו אחר?!" שאל בעיניים פעורות
"מה לא! ממש לא! מאיפה זה בא לך?" שאלתי גם אני פוערת עיניים, זו המכה שנשארה לי מהתאונה אני לא סיפרתי על זה לאף אחד חוץ ממי שידע כבר באותו יום. זה סוג של הסוד שלי ושל נועם.
"כי יש לך איקי על הצוואר" הוא כבר רתח יכולתי לראות את זה על הפרצוף שלו, מצד אחד אין לו על מה אבל מצד שני זה מראה לי שאכפת לו ממני.
"אני אסביר לך זה לא מאף אחד!" אמרתי מנסה להושיב אותו על המיטה שלו "מה תסבירי לי שאת בוגדת בי? אני חשבתי שאת יותר מזה" אמר במבט מאוכזב ומעט מזלזל.
אני ממש לא הולכת לוותר לו על זה אני הולכת להסביר לו מה קרה גם אם ימות העולם. אבל המבט שלו, המבט שלו הורג אותי.
"עכשיו אתה יושב ומקשיב למה שיש לי להגיד לך!" אמרתי בחצי צעקה מושיבה אותו בכוח, הוא נאנח יודע שאין לו מה להתווכח איתי.
"באותו היום שהיינו אמורים להיפגש, הלכתי עם אמא שלי קנינו שמלה ונעליים, בערב נועם באה ועזרה לי להתארגן הכל היה מושלם באותו רגע אני והיא היינו באוטו שרנו שירים היינו בדרך לאיפה שקבענו אבל בשניה אחת שנועם הזיזה את המבט מהכביש.."
התחלתי לומר אבל הפסקתי נחנקת מהדמעות שלי. מבטו בשניה השתנה למרחם אבל מתוח הוא מחכה למה שאני אגיד.
"בשניה אחת עשינו תאונה. המכה הזאת ועוד כמה שכנראה תראה על הגוף שלי נשארו לי מהחגורה, הרופא אמר שזה אמור לעבור עוד כמה ימים" אמרתי מחייכת חצי חיוך אבל הדמעות לא מפסיקות לרדת.
בלי לומר כלום הוא עטף אותי לחיבוק אוהב שם אני כבר התפרקתי.
"אני מצטער יפה שלי. אני אוהב אותך" אמר מדביק נשיקה על קודקוד ראשי.
******
"אני אוהבת אותך" לחשתי לו הוא פקח את עיניו מסתכל עליי בחיוך גדול.
שכבנו במיטה שלו רואים סרט וכרגיל תומר נרדם, כל פעם שהוא נרדם אני אומרת לו משהו וזה משאיר אותו ער לעוד כמה דקות.
"אל תישן!" אמרתי זורקת עליו כרית הוא קפץ קצת במקום ואני ישר התפקעתי מצחוק הוא לא נשאר חייב ועלה מעליי מדגדג אותי וצחוקי רק גבר ממה שהיה בהתחלה.
באיזשהו שלב תומר התחיל לצחוק איתי. הצלחתי לתפוס את ידיו, לשניה הפסקנו לצחוק פתאום אנחנו קולטים שאנחנו אחד מעל השניה השפתיים שלנו סנטימטרים בודדים מנשיקה של שנינו.
המתח המיני רק גבר בחדר ותוך שניה הוא ריסק את שפתיו על שפתיי, חוקר את כל הפה שלי מבפנים.
התנתקנו חסרי אוויר אבל עדיין לא מסופקים אחד מהשניה זו הייתה נשיקה שהשאירה טעם של עוד ורק הגבירה את המתח המיני בנינו. תוך שניה שפתינו התחברו שוב.
*****
"הפעם אני בא לקחת אותך, אני אדאג שתבואי בשלום" אמר קצת כועס ואני בתגובה רק גלגלתי עיניים.
הוא מאשים את נועם בתאונה הוא כועס על זה שהיא לא הייתה עירנית בכביש באיזשהו מקום הוא צודק אבל הוא מזכיר את זה כל פעם.
STAI LEGGENDO
Its Just A Mask
Storie d'amore//גמור// אנחנו קרובים. מאוד קרובים הפרצוף שלי מאוד קרוב לפרצוף שלו כך שאני מרגישה את הבל פיו על פני "תיהיי בשקט הם באים" אמר לאחר ששמענו צעדים מתקדמים לכיוון הדלת הנהנתי לעברו. "מה יש בחדר הזה?" שמענו קול אומר וצעדים מתקרבים לכיוון החדר שבו היינו ני...
