פרק 20 - הפכים

3.8K 135 18
                                    

תוסיפו את השיר למעלה הוא מאוד מוסיף.
לשיר קוראים Imagination שלמי שלא יודע זה אומר דימיון אני לא יודעת למה אבל מצאתי את השיר הזה הכי מתאים ומתאר הכי טוב את הסיטואציה שקוראת בפרק. אם תקשיבו למילים אני חושבת שתבינו למה.

"אנחנו לא יכולים. מה השתנה פתאום" שאלתי מתנתקת מחיבוקו מנגבת את דימעותיי האחרונות.

"כלום לא השתנה. אני אוהב אותך איימי.. בהתחלה אני זרמתי עם החברים אבל אחר כך ביום הראשון במסעדה כשהתחלנו לעבוד יחד.. אני התחלתי להכיר אותך והכרתי בן אדם מדהים!
וכשרבתי מכות ואת עזרת לי עם הפלסטרים ומה שהייתי צריך.. שם אני גיליתי בן אדם עם לב גדול וטוב. בן אדם עם לב כל כך טהור שלא משנה מה יעשו לו הוא לא יוכל לראות בן אדם שקשה לו מבלי לעזור לו.
החיוך שלך שרק מלראות אותו מצב הרוח שלי ישר משתפר. והנמשים שלך וואו זה כבר סיפור בפני עצמו, אני פשוט מאוהב בהם!" אמר

"אבל אתה לא יכול לאהוב אותי ואני לא יכולה לאהוב אותך!" אמרתי בחצי צעקה. זה פשוט לא יכול לקרות בנינו.

"למה איימי. בבקשה תסבירי לי למה. אנחנו הרי אוהבים אחד את השניה אז למה למרוח את זה עוד כשאני יכול לנשק אותך כבר עכשיו?" ספק אמר ספק שאל. אני פשוט נמסה מהמילים שלו.

"אנחנו הפכים תומר! זה למה! אנחנו מנוגדים אחד לשניה בכל צורה אפשרית!" אמרתי או יותר נכון צעקתי.

"זה הקטע! אנחנו הפכים! והפכים נמשכים בגלל זה אנחנו מאוהבים!" אמר בחצי צעקה לאט יורד עם הטונים שלו.

הוא התקרב אליי עמדנו אחד מול השניה, היינו כל כך קרובים.

"אני אוהב אותך! עכשיו אני יכול בבקשה לנשק אותך כבר?" שאל בלחישה מלטף את פניי חייכתי מבינה שאני באמת חשובה לו שהוא נלחם ככה עליי. עלינו.

"רגע!" קטעתי את הרגע שלנו

"מה קרה?" נבהל תומר צחקתי מעט מהקפיצה הקטנה שלו.

"מה עם זאת שסיפרת לי עליה שאתה אוהב אותה אתה לא יכול לאהוב את שתינו. אתה גם אמרת לי שאני אפגוש אותה!" אמרתי מנסה להזכיר לו את אותו רגע.

בהתחלה המבט שלו היה מבט חושב כאילו הוא מנסה להיזכר על מה אני מדברת אבל תוך כמה שניות המבט הזה התחלף בצחוק עמוק וגברי אשר בא מהגבר העומד מולי.

"מה קרה למה אתה צוחק?" שאלתי מחייכת לנוכח הסיטואציה.

"אני מכור אלייך!" צעק תופס בפניי ומטיח את שפתיו על שפתיי.

הנשיקה הראשונה שלנו.

מלאת תשוקה ורגש כה רב!

היא בהחלט נכנסת לרשימת הנשיקות הכי טובות שהיו לי (לא שהיו לי הרבה).

לאחר כמה שניות הנשיקה נפסקה עמדנו מתנשפים אחד מול השניה

"אתה מוכן להסביר לי?" שאלתי מתכוונת לשאלה שלי ממקודם

"זאת היית את. אני דיברתי עלייך. את כל כך תמימה" אמר ממלמל את החצי משפט האחרון.

*******

"אפשר?" שאלה נועם אחרי שסיפרתי לה את כל מה שקרה אחרי הסיפור עם בת אל.

הנהנתי מגלגלת עיניים, אני שונאת אותה ברגע זה.

"אמרתי לך!" אמרה וחיוך גאה התנוסס על פניה גלגלתי עיניים שוב.

"אל תגלגלי עיניים. אני צדקתי כשאמרתי שתהיו ביחד ואת פשוט הכחשת הכל" אמרה גאה בעצמה.

"אני שמחה בשבילך" אמרה מחבקת אותי בפעם המיליון בערך אחרי שסיפרתי לה

"את חושבת שזה היה נכון לקחת את הצעד הזה?" שאלתי כאשר התנתקנו מן החיבוק

"אני לא יודעת כי זאת את. אני רק יודעת שאם אני הייתי במקומך אני גם הייתי עושה את זה, הייתי עושה אותו הדבר. אבל שוב זאת את ואני זאת אני, את צריכה לראות מה בסופו של דבר עושה לך טוב" אמרה ברצינות

"אני חושבת שזו הייתה החלטה נכונה" אמרתי והיא הנהנה כאילו מאשרת את דבריי.

"אני מקווה שרק בת אל תעלם ואז הכל יהיה מושלם לגמרי" אמרה נועם ואני בתגובה רק צחקתי.

היא צודקת.

אני ותומר ביחד, אלוהים אני לא מאמינה שאני אומרת את זה.

אם לפני כמה חודשים ואפילו שנים היו אומרים לי שאנחנו נהיה ביחד הייתי צוחקת לאותו בן אדם בפרצוף.

חברים של תומר בעדנו, למרות שהם לא כל כך מרוצים מהקשר הזה נועם בעדנו,

עכשיו רק חסר את בת אל, האמת לא כל כך אכפת לי מה היא חושבת על הקשר הזה, אני רק מקווה שהיא לא תהרוס לנו אותו.

Its Just A Mask Where stories live. Discover now