Its Just A Mask

פרק 1- תומר

הייייייי לכל מי שנכנס,
טוב אז התחלתי סיפור חדש (אני מאוד מקווה שתאהבו אותו). אני אעלה פרק אחד בשבוע בגלל הלחץ של הלימודים אני מקווה שתבינו אותי. אוהבת ⁦❤️⁩

*******

נקודת מבט איימי:
בוקר.

"היי אמא.. בוקר טוב" אמרתי נכנסת למטבח עם התיק בית ספר.

"היי חמודה בוקר טוב הכנתי לך אוכל" אמרה נושקת לראשי "תודה אמא אוהבת אותך ביי יום טוב" אמרתי יוצאת מהבית מכניסה את הכריך לתיק.

מוציאה את הטלפון מפעילה את המוזיקה ומכניסה את האוזניות לאוזניי מתקדמת לכיון בית ספר.

תוך זמן קצר כבר הגעתי נכנסת בשער בית הספר עוצרת את המוזיקה מוציאה את האוזניות מאוזניי ומתקדמת לכיון המזכירות, לקחת את מספר הלוקר החדש שלי אשר שם אמורים להיות הספרים לשנה הקרובה.

פתחתי את הלוקר. לא הספקתי למצמץ וכבר כל גופי היה מכוסה נוזל לבן דביק ובעיקר מוזר. בבקשה בלי ההצקות שוב.

סגרתי את הלוקר לוקחת את התיק מתקדמת לכיון השירותים מקווה בליבי שאין שם אף אחד.

אני הולכת במסדרון וילדים צוחקים עליי.

סוף סוף הגעתי נכנסתי לשירותים אני לבד יופי.

הנחתי את התיק על הריצפה מתקדמת לכיון המראה לראות את רמת הנזק. שיט.

צלצול טלפון נשמע. זה שלי. תודה אלוהים זאת נועם.

"נועם" אמרתי עם דמעות בעיניים שמעו את זה בקול שלי "היי אמ(שם חיבה) מה קרה? למה את בוכה? " אמרה ויכולתי לשמוע בקול את הדאגה. "בואי לשירותים ותביאי לי בגדים" אמרתי נועם היא מסוג הבנות שתמיד יש לה בגדים בלוקר למקרה שאני אצטרך או היא "טוב אני באה" אמרה וניתקה.

חמש דקות אחריי זה נועם נכנסה עם שקית בגדים והסתכלה עליי המומה "איך.. מה זה הם עשו לך" שאלה והינהנתי "בלוקר" אמרתי "קחי תחליפי אני אלך לנקות ואני באה" אמרה והנהנתי לוקחת את הבגדים ואת התיק שלי ונכנסת לאחד התאים הפנויים מחליפה את בגדיי היה שם מכנס ג'ינס קצר בצבע כחול וטיפה קרעים וחולצה בצבע צהוב חלקה קצרה מזל שעשיתי אתמול רגליים.

חזרתי אל הכפכפים הלבנות שלי שלמזלי לא התלכלכו יצאתי מן התא מכניסה את הבגדים המלוכלכים לשקית ומכניסה לתיק.

התקדמתי לכיוון הכיור שוטפת את שיערי מכל הלכלוך ובדיוק שסיימתי נועם נכנסה עם מגבת ומסרק בידה בטח היא הביאה מהמתלחות של הבנות "סיימתי לנקות שם. חשבתי שתצטרכי את זה" אמרה מתכוונת למסרק והמגבת מסמנת לי לשבת.

נועם עזרה לי להסתרק ולנגב את השיער.

לקחנו את התיקים ובמזל הצלחנו להגיע לתחילת השיעור השני. 

סוף סוף נגמר היום המתיש הזה לקחתי את התיק מסמנת לנועם שאני מחכה לה. היא סיימה לארוז את הדברים שלה ושתינו יצאנו מן הכיתה הולכות לכיון השער אני באמת מודה על זה שלא המשיכו להציק לי במשך היום חוץ מצחקוקים של ילדים, כלום לא היה. 

כשחושבים על זה, זה היום הכי טוב שעברתי בבית ספר מאז שהתחילו ההצקות האלו. 

הגעתי הביתה מחליפה לפיגמה קצרה ונכנסת למיטה מכוונת שעון לעוד כמה שעות.

17:30

קמתי מצלצול השעון לוקחת בגדים ונכנסת למקלחת.

אחרי חצי שעה של מקלחת טובה התלבשתי לעבודה לוקחת איתי את התיק הקטן שלי ובתוכו מסטיקים אוזניות מטען הטלפון וכסף למקרה שאני אצטרך.

יצאתי מן הבית הולכת לכיוון המסעדה שאני עובדת בה. תוך כמה דקות הגעתי נכנסת לחדר עובדים שמה את התיק שלי שם לוקחת סינר ומתחילה לעבוד.

20:30

המנהל קרא לי לחדר שלו. מעניין מה קרה, יש שמועות שמגיע עובד חדש. רק שהוא לא רוצה שאני אעשה לו הדרכה, אני באתי לעבוד וללכת הביתה אני לא מעוניינת בשום אינטרקציה עם שום בן אדם.

"כן, המנהל קראת לי? " שאלתי בנימוס לאחר שדפקתי על דלת חדרו והוא הזמין אותי להיכנס "כן איימי סגרי את הדלת ושבי בבקשה" אמר והנהנתי עושה כדבריו "אני רוצה שתכירי את העובד החדש תומר. הייתי רוצה לבקש ממך שתעשי לו הדרכה על העבודה במסעדה ואם תוכלי לקחת אותו תחת חסותך לשבוע הקרוב" אמר והנהנתי בלית ברירה.

הולי שיט מה תומר עכשיו. זה המקום הציבורי היחיד שאני יודעת שלא תהיה ביני ובין אף אחד מן החבורה שלו אינטרקציה. אני עובדת במסעדה די נידחת לא הרבה באים לכאן.

אבל למה אני מבין כל העובדים שיש כאן צריכה לעשות לו את ההדרכה עכשיו מילא הדרכה אבל מה גם כל השבוע.

שנינו יצאנו מחדר המנהל "אז מה גם פה רואים אותך" ספק אמר ספק שאל גלגלתי עיניים הולכת לכיוון הבר יושבת על אחד הכיסאות שותה את הברד אייס קפה שלי שכבר מזמן לא ברד.

"אל תתעלמי ממני" אמר הסתכלתי אל תוך עיניו מבחינה בזיק כעס מניחה את הכוס בצד הולכת להביא לו סינר מן החדר עובדים "קח את הסינר תקשור. היום אתה תעזור לי רק לפנות ולנקות מחר נעשה את השאר" אמרתי והוא הנהן הולך אחרי ועושה כל מה שביקשתי כמו ילד טוב.

פעם ראשונה שאני הייתי זו ששלטה עליו ולא הייתה לו הזכות לדבר, ולא ההפך.