היי יפות שליי❤
בפרק הקודם בנות הגיבו לי מה כדאי לשפר, ומה הן חושבות על הסיפור, ובאמת שהיה לי כיף לקרוא שלבנות באמת אכפת מהסיפור שלי, ושהן נהנות לקרוא אותו. לקחתי את מה שהן אמרו, יישמתי וזה שיפר את הסיפור! ואני רוצה להגיד לכולכן, תודה רבה לכן שאתן באמת אוהבות את הסיפור, ובאמת קוראות!❤
אז שיהיה לכולנו שלישי שמח ורגוע💘
אוההת אתכןן!!!❤❤❤
~למעלה יובל~
*נ'ק מבט של ליה*
שמעתי דפיקות אז קמתי ופתחתי את הדלת, זה היה רוי. וואו. לא ראיתי אותו בערך שנתיים!!. פעם הוא היה קטן כזה.. היינו באותו הגובה.. את האמת שהוא היה שחיף. אבל עכשיווו? פשוט וואו.
"היי ליה" רוי הסתכל עליי ואמר עם חיוך קטן חושף שיניים ישרות ולבנות. הוריד את ראשו בזריזות ובחן את בגדיי ואת גופי, ואני עשיתי את אותו הדבר מבלי בכלל להתכוון לזה.
רוי לבש גופייה לבנה דקה שפתוחה בצדדיי גופו ומכנס ג'ינס קצר עם קרעים קצת לפני הברך. החמיא לו מאוד אני חייבת לציין. אני לבשתי את הדבר הכי פשוט שיש, טישרט שחורה עם משפט באנגלית בצבע לבן, ושורט. הוא נראה הרבה יותר טוב ממני.
רוי נכנס בדלת ואמר: "הבאלגן נמצא בחדר של ההורים שלה?" "כן" עניתי ושלושתינו הלכנו ישירות לחדר. "וואו! החדר שלהם או חלק בבית שלהם בחיים לא היה מבולגן ככה!" רוי אמר בדאגה רבה. "אני חושבת שהייתה פה פריצה.." מאי אמרה "אני לא חושב שהייתה פה פריצה, אני בטוח" רוי השיב.
"הטלפון של יובל כאן" החזקתי ונופפתי איתו "הוא היה זרוק מאחוריי הדלת על הרצפה" הצבעתי על המקום. "חטפו אותה?" רוי שאל "אני בטוחה שחטפו אותה" מאי אמרה "צריך להתקשר למשטרה!" "לא! לא!" רוי עצר אותי "למה לא!?" "למשטרה יקח לפחות שבועיים רק להתחיל לחפש אותה, עד אז אני לא רוצה לחשוב בכלל מה יקרה לה".
"רוי אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד, אנחנו אפילו לא יודעים מי חטף אותה ולמה הוא חטף אותה! אין לנו דרך לאתר אותה בכלל!" כנראה שקצת צעקתי עליו בשלב הזה.
"תאמת שאולי יש דרך.." מאי אמרה ואני ורוי הסתכלנו עליה. "דרך ל-מה?" רוי שאל "לאתר אותה. ביום הולדת שלה בשנה שעברה קניתי לשנינו צמידים עם כל מיני תליונים שמסמלים את החברות בינינו. שהלכתי לקופה כדי לשלם עליהם, היא אמרה שהם עולים הרבה לא בגלל שהם מזהב אמיתי, אלא בגלל שיש בכל אחד מהצמידים צ'יפ מיוחד שמזהה את המיקום שלך. אם הצמיד עדיין עליה, אז נוכל לאתר אותו עם הצ'יפ שבצמיד שלי. בואו נלך לכפיר, ידיד שלי הוא יעזור לנו בקטע של המחשבים." מאי אמרה והתקדמה לדלת הבית.
אני ורוי לא אמרנו מילה, קצת המומים, כי בכלל לא ידענו על זה שיש את הצ'יפ הזה, כל זה בכלל מרגיש כמו איזה סרט אימה. והתקדמנו איתה לכיוון האוטו של רוי. רוי נהג , מאי ישבה לידו ואני ישבתי מאחורה.
בזמן שמאי מדריכה את רוי לבית של כפיר- אחרי כמובן שהיא שלחה לכפיר הודעה שאנחנו צריכים את עזרתו וכפיר החמוד הזה הסכים ישר. רוי אמר "אחרי שנגלה את המיקום, ונגיע לשם, נזמין את המשטרה לשם כבר כדי שיתפסו את מי שחטף את יובל"
כפיר היה בכיתה איתנו בחטיבה. מאי תמיד הייתה מבקשת מהמורה לשבת לידו, כי הוא היה עוזר לה בהכל, תמיד כשהיה נתקע ליובל הטלפון גם אז הוא היה עוזר לה. הוא היה עוזר לכולם. כפיר גאון במחשבים, אז הוא היה עוזר לי במקצוע הזה. כפיר הוא האדם הכי נחמד וחמוד שאני מכירה.
נסענו לבית של כפיר, והוא הכניס אותנו לחדר שלו. וואו אף פעם לא היייתי כאן, ישלו 4 מחשבים וכל מיני מכשירים מוזרים וגדולים. בקיצור הילד גאון.
סיפרנו לו את כל הסיפור, והוא היה דיי המום. "אני לא מאמין שזה קרה לה.. דווקא לה, אחרי מה שקרה עם ההורים שלה, זה לא מגיע לה." כפיר אמר. "בגלל זה כפיר אנחנו חייבות את העזרה שלך" רוי גיכך בגרונו בצורה מוגזמת "אנחנו חייבים! (הדגשתי את המילה) את העזרה שלך".
כפיר ביקש ממאי את הצמיד שלה, מישש אותו, פירק את אחד התליונים, הוציא חלק קטן שאני מתארת לעצמי שזה הצ"יפ והסתכל קרוב. הוא קרא את הכתוב על הצ'יפ ואז התחיל להקליד במחשב.
כפיר התחיל לאמר כל מיני משפטים בשפת המחשבים - לא מובן בכלל! "ועכשיו בעברית?" "אני מצאתי את המיקום של יובל במפה אבל זה לא המיקום המדוייק." הוא המשיך להקליד וללחוץ על העכבר של המחשב כמה וכמה פעמים ואני בנתיים הסתובבתי בחדר שלו.
יש לו בחדר פוסטרים של דברים מוזרים, כמו כל מיני המצאות ישנות, של מולקולות שונות ועוד הרבה. "ו.... סיימתי! אני שולח לכל אחד מכם את המיקום המדוייק שלה בטלפון שלכם. אני מקווה שתמצאו אותה, ושהיא בריאה ושלמה" כפיר אמר.
,"אנחנו מקווים גם! תודה רבה אחי אנחנו חייבים לך ממש" רוי אמר, "כפיר תודה רבה" אמרתי "כפיר המון המון תודה אין עליך" מאי אמרה ונתנה לו חיבוק ונשיקה בלחי. אני אוהבת את הילד הזהה.
ויצאנו לדרך, לחפש ולמצוא את יובל.
אני רוצה להקדיש את הפרק לחברה מאוד טובה שלי שחגגה ביום שישי האחרון יום הולדת!-
אז יפה שלי מלא מלא מזל טוב ומלא בריאות ושתמשיכי להיות חברה מדהימה כמו שאת!❤❤
ESTÁ A LER
אגדת החיים
Romance"היו היה נסיך ונסיכה אי שם בממלכה רחוקה מאוהבים עד השמיים " סטופ. זה מה שילדים חושבים כשקורה כשגודלים.. מוצאים את האחד או האחת.. מתחתנים וחיים באושר ובעושר .. ובלה בלה בלה. זה לא ככה. לפחות לא אצלי. לי אין אהבה, אין אושר ובטח שבטח אין עושר. הבע...
