פרק 2

847 23 5
                                    

הסתכלתי עליו. על עיניו הגדולות, שצבועות בצבע ירוק אפור. על השיער החום הקצר והמבולגן שלו, הוא אלוהי. פתאום הבנתי שבהיתי בו כבר דקה שלמה! איזה פדיחות איפה אני יכולה להיקברר??! " יובלל יובלל הוא מנסה לעבור" ליה אמרה ונתנה לי מרפקים ביד,  שהיא מנסה להוציא אותי מהחלום בלהות. "סליחה לא שמתי לב.." אמרתי ורצתי לשולחן הכי רחוק ופנוי שנמצא במסעדה. יובל ומאי באו אחריי, ודור המשיך בדרכו אל עבר שולחן מספר 5, עם האוכל המיועד להם. "יובל את היית הכי שקופה בעולם. בואי פשוט תצרחי אני אוהבת אותך דור! וזהו" מאי אמרה וגיחכה. "הייתי פתטית נכון?" "לא היית פתטית.. תרגעי.. מאי תפסיקי להגיד לה ככה זה לא היה כל כך נורא. כמעט כל השכבה דלוקה עליו. ושאני אומרת כולם אני מדברת גם על הבנים. חוץ ממני וממאי שהוא פחות הטעם שלנו, וכמובן שיש לנו את חוק הדיבס- שאומר, אם מישהי הכריזה על מישהו דיבס, לאחרות אסור להתאהב בו, לבהות בו או להתחיל איתו. ויובל את הכרזת עליו ממזמן כבר, אז אנחנו מחוץ לתחום שלו, אז נעזור לך בזה מבטיחה!" ליה אמרה "קראשים זה בשביל לחלום עליו בלילה, לדבר עליו ביום ולפחד לדבר איתו כל החיים" אמרתי "פשש עמוק יובל עמוק" מאי אמרה וצחקנו. קראנו למלצר, ולרוע המזל ... תנחשו מי בא, כן ניחשתם נכון. *דור*. כשהוא ניגש אלינו הגוף שלי רעד, רק חיפשתי מקום להתחבא. דור הגיע לשולחן שלנו והוציא את הפנקס והעט ואז הסתכל עליי עם הפרצוף הכי סקסי שהיה לו עד היום. רציתי לבלוע אותו. לאנוס ולאכול אותוו זהו זה הכל. אני נשמע כמו רוצחת סידרתית, אימלה. אני הסתכלתי עליו והוא עליי ופתאום הוא העיף את הפנקס מידו, ואת כל הדברים שהיו על השולחן, תפס בכתפיי הטיח אותם על השולחן, והתחיל לנשק אותי. הוא נישק אותי כמו שבחיים לא נישקו אותי. כל כך הרבה תשוקה ואהבה במקום אחד. חשבתי שאני עומדת להתמוטט מירוב רגשות אהבה חזקים שיש לי אליו. הוא התחיל להוריד לי את הכתפייה של החולצ.. "יובללל!!!" ליה צעקה. "הוא מדבר אלייך!!" "מה אמרת?" שאלתי את דור. "שאלתי מה את רוצה להזמין?" אוי ואבוי. זה שוב קרה. שוב חלמתי עליו עם עיניים פתוחות. *מולו!!* וזה אומר שבהיתי בו כמו מטומטמת, מי יודע כבר כמה דקות. "אממ.." אמרתי בחוסר ידיעה מה לעשות עם המבוכה שנוצרה כאן. "היא תקח את מה שאנחנו לקחנו בבקשה" מאי אמרה, "רבע שעה, 20 דקות בגג האוכל מגיע" חייך חיוך מאולץ והלך. פיו. הוא הלך. איזה בושות. "אני הילדה הכי סתומה מפגרת ופדחנית שיש" "עם זה אנחנו לא יכולות להתווכח" ליה אמרה והוסיפה "חחח סתם הכל בהומור יפה שלי" "יובל אל תדאגי יום אחד יקרה בינכם משהו. אני מבטיחה! שבועת חברות" מאי אמרה וצחקנו. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהן. באמת שהן מצילות אותי כל הזמן, דואגות לי, יש משהו יותר טוב מזה?. ואז, אחרי שהמצב ניהיה קצת יותר טוב.. ופחות נוראי, הבן אדם שאני הכי שונאת, בכל היקום כולו! מתעבת אפשר לאמר.. נכנס כרגע למסעדה.

מקווה שאהבתןן♥
למעלה בתמונה זו מאי.

אגדת החייםWhere stories live. Discover now