אגדת החיים

פרק 3

*ירדן* הכלבה המטומטמת, עם השיער המחומצן, הבוטוקס בשפתיים, ניתוח פלסטי באף, הגדלת חזה ושיזוף מזוייף. הילדה שאני הכי שונאת ומתעבת בעולם הזה. היא מתקדמת אל עבר בר המסעדה, שדור החליף לעמדה זו לפני כמה דקות. היא מתהלכת במסעדה עם 20 קילו איפור על הפנים, ציפורניי מכשפה מסטיק בפה ועם המכנסי ג'ינס סקיני צמודים ולוחצים. אני מתפלאת איך היא עדיין נושמת. לפחות אני מקווה שהיא תפסיק לנשום. שתחנק למוות אמןן!!. ירדן הגיעה לבר ונישקה לשלום את החבר שלה, דור. זה לא הייתה נשיקה קטנה כמו שאתם חושבים... זו הייתה נשיקה ארוכה עם לשון וכל הדברים. מהנשיקות שמוציאות לכולם את העיניים, וכן, זה הצליח. הסתכלתי עליהם וכל כך קינאתי! באלי אותו ממש! אם אני הייתי חברה שלו לא הייתי מתנהגת אליו כמן מובן מאליו.. כמו שירדן מתנהגת אליו.. כל משפט שלו אליי היה עושה לי פרפרים בבטן.. כל נשיקה או חיבוק היה גורם לי להרגיש כאילו אני עפה בשמיים מירוב אושר ואהבה אליו. אבל היא?! ירדן? רוצה רק סטוצים. ובטוח היא בגדה בדור מתישהו. היא מהאלה שלא מחזיקות בקשר אחד.. תאמינו לי אני יודעת. יש שמועות שהיא שכבה עם הגנן של הבית ספר, לא יודעת אם זה אמיתי אבל אני יודעת שהיא מסוגלת לזה. הסתובבתי בחזרה לאוכל.. הסתכלתי עליו וכבר לא היה לי חשק לאכול.. אוף "אני ממורמרת כל הזמן אע? כוסעמק באלי לעבור בצפר" מאי תהתה "מה למה?" וליה " תחשבי שאם את תעברי בית ספר את תעזבי אותנו והקשר בינינו יתפרק" "את צודקת אבל נמאס לי לאהוב אנשים, ושהם לא אוהבים אותי בחזרה. זה מתסכל, אין לי חשק לאכול" "אז את לא אוכלת את זה?" מאי אמרה והצביעה על ההמבורגר שלי "קחי אותו" אמרתי. "דיי יובל תתעודדי מזה שלפחות את אמיתית ולא איזה בובה מפלסטיק" צחקנו. לאחר ששסיימנו לאכול ושילמנו חשבון, ליה אמרה שהיא חייבת למלא דלק. אז נסענו לתחנת דלק הקרובה. אך פתאום.. נעצרה המכונית ולא זזה. "אז מסתבר שלא היה חסר לה קצת דלק.. היה חסר לה מלא דלקק!! ושיט יש גם פנצ'ר בגלגל!!" ליה אמרה. שאלתי " שיט אין פה קליטה..טוב מה עושים?" "ישלי רעיון, שתיכן עם עקבים ואני עם בגדי ספורט ונעלי ספורט, אני ירוץ לתחנה הקרובה יבקש שיזמינו גרר ואני גם יביא מיכל דלק למקרה שהגרר עדיין לא יגיע." את בטוחה?" אני וליה שאלנו. "כן בטוח" ומאי התחילה ללכת הליכה מהירה.
*נקודת מבט של מאי*
מה הן היו עושות בלעדיי אע? לפחות ישלנו מזל שלפני זה הייתי באימון עם דינה אז אני בכושר עדיין. ועכשיו זו היזדמנות מצויינת להתאמן למרתון שיש עוג חודש בתל אביב. התחלתי לרוץ ובאמת שזה לא היה כל כך קשה. הגעתי לתחנת דלק וניגשתי לדלפק. " סליחה מישהו יכול לעזור לי?" שאלתי. ופתאום האדם שהיה שם הסתובב. או - מי - גאדד מזה הדבר המדהים הזה??! פאק. אוקיי. מאי להתנהג רגיל ולהיות מושכת. " היי, תקשיב.. אני.. וחב..חברות של..י נתקענו ו.." "חשבתן שיש לכן מספיק דלק כדי לנסוע למלא אבל נגמר באמצע ונתקעתן ואין לכן שם קליטה. אני צודק?" הוא חייל חיוך חןשף שיניים. ואימלה אני מאוהבת. "כן, אתה צודק" הסמקתי כנראה, אבל אני אף פעם לא מסמיקה מה לעזעזל קורה כאן???!!

היי ממהמות!
אני מקווה שאתן מתחברות ואוהבות את הסיפורר♥♥♥
בתמונה למעלה זו ליה.