פרק 7

456 18 6
                                    

היי יפותת
אני חייבת לכן התנצלות. שבוע וחצי בערך לא העלתי פרקים מפני שהיה את יום הזיכרון, יום העצמאות והיו לי גם בחנים ולא הספקתי.
בגלל שלא העלתי כל כך הרבה זמן אני יעלה היום פרק, מחר, ומחרתיים.
אני ממש מקווה שתאהבו את הפרקים הבאים ושלא הורדתם את הסיפור מהסיפריה.
אוהבת מלאא♥
נ.ב למעלה בתמונה אלו יובל ומאי♥♥♥

נקודת מבט של יובל
כל אחת לקחה כוס קולה, ומאי גם הביאה שקית במבה גדולה ונכנסנו לחדר שלה. זה בקבוע שלנו, במבה וקולה. השילוב המנצח. "זה רק אני שחם בבית של מאי יותר משחם בחוץ?" ליה אמרה והסכמתי איתה " כל כךך! מאי איזה כיף לך שאת רואה את זה כל יום" "איזה רואה את זה כל יום. הייתן מתות, טוב גם אני, אבל שון מביא את החברים  שלו פעם בשנה, וגם זה רק שאנחנו לא בבית ואולי בגלל שלקח לנו זמן להגיע, הוא חשב שיצאנו לאנשיהו אז הוא הזמין אותם." פתחתי את הטלפון והייתי בשוק "עכשיו 35 מעלות בחוץ!" "אימלה מזה החום הזה?! חובה ים" ליה אמרה. מאי התנגדה " איזה ים אני לא זזה מהמזגן גם לטובת שלום" הסכתי עם מאי "כן ליה אנחנו נתעלף שם מהחום, אני לא מסוגלת לזוז" "טוב טוב יכבדות לא נלך" ליה אמרה וצחקנו. "שימי MTV אני יראה לך את הריקוד שהמצאתי" "יובל זה עוד אחד מהריקודים, שאת מבקשת שישימו לך שיר אפשרי, וממציאה ריקוד על הרגע?"ליה אמרה "כןן" הם צחקו "אתן יודעות שאתו מתות על זה" "ברור מה" שתיהן אמרו. מאי פתחה את הטלוויזיה וזה כבר היה על MTV. היה את השיר: rockababy (הערת הכותבת- אין לי מושג איך כותבים את זה) ורקדתי סתם תנועות לפני הקצב. פתאום אני רואה שמאי וליה מסתכלות על משהו מאחוריי. הסתובבתי ואמרתי "על מה כבר אתן מסתכלו... אימלה!" דור עומד מאחוריי. פאקינג מאחוריי. או מי גאד עוד יותר גרוע! הוא ראה אותי רוקדת!! פאקינג רוקדת כמו ילדה מסוממת. הוא צחק מזה שנבהלתי ממנו. "מאי שון שואל איפה יש עוד xl" הוא אמר ומאי ענתה לו " בארון השני מעל התנור" "אוקיי תודה" והלך. הוא השאיר את הדלת פתוחה. הלכתי לכיוון הדלת וצעקתי לו משם "אפשר לפעמים גם לסגור את הדלת אחרי שפותחים אותה!!" הוא לא הסתכל לאחור. רק עשה לי סימן של לייק עם היד. זאת אומרת אוקיי. סגרתי את הדלת והתעצבנתי עליהן "למה אתן לא אומרות שיש מישהו מאחוריי!? יותר גרוע! שדור מאחוריי!" מאי ענתה "שעה אנחנו עושות לך עם הראש את לא מבינה סימניםם!" "זה היה נראה כאילו קיבלתן שבץ לא כאילו אתן עושות לי סימן" וצחקנו ממש. נכנסנו להתקפת צחוק ואז פתאום מספר לא מזוהה מתקשר אליי. אני עדיין קצת בהתקפת צחוק עונה לו "הלו" "מדברים בית חולים בתל השומר, אנחנו צריכים שתגיעי לפה במהירות דחופה" "למה מה קרה?" כבר נהייתי ממש רצינית ולא נשארו סימנים להתקפת צחוק של מיקודם. "עומר ונעמה, הורייך, עברו תאונת דרכים".

אגדת החייםWhere stories live. Discover now