Protection ○ M.yg

20

הרמתי את ראשי והבטתי בו במבט עקום ,הוא רכן את פניו אליי וסקר את פניי,עיניי נרחבו מכמה שהוא קרוב אליי ודחפתי את ראשו לאחור ושמעתי אותו מלמל 'אוץ' .

'היי,לא לימדו אותך לא לבהות באנשים?' סיננתי בתקיפות כשאני קם ממקומי.

לפתע הוא הפנה את האצבע שלו עליי 'זה אתה' הוא הרים את קולו.

הוא הביט בי המום ורותח ,הסתכלתי עליו לא מבין 'על מה אתה מדבר' שאלתי,'לעזאזל הבן אדם הזה דפוק או מה',חשבתי לעצמי.

'אתה הילד המשוגע הזה שחיבק אותי באותו יום' הוא אמר בצעקה,

כיווצתי את עייני והבטתי בו לא מבין כלום עד שנפל לי האסימון.

'רגע..אתה הילד שהיה בתחפושת ההיא?' שאלתי בגמגום ועיני התרחבו,

'כןן' הוא אמר כמובן מאליו, 'לעזאזל אחי חשבתי שאתה על סמים' הוא הוסיף נאנח,

'מצטער' מלמלתי כשגירדתי את עורפי מנבוכה וקראתי את השם של התג שלו 'מצטער ג'ונג הוסיהוק'.

'זה בסדר יונגי' הוא אמר בחיוך קטן .

'ומאז התחרטתי שחיבקתי אותו ביום ההוא כי הוא מטורף וצעקני, אלוהים' יונגי אמר וגלגל את עיניו.

הייתי על סף דמעות מסיפורו ,'הו גאד זה היה טוב' עניתי.

'רגע אז איך הכרת את שאר ?' שאלתי

'זה ממש מעניין אותך אה?' הוא אמר כשהוא משלב את ידיו ומביט בי ,

'ברור שזה מעניין אותי ,אני מגלה עליך דברים חדשים' עניתי בחיוך ומחזיקה את עצמי מלא לצחוק.

'למה זה נראה לי שאת רוצה לצחוק עליי' הוא שאל כשהוא מרים את גבותיו ושולח לי את אחד המבטים שלו .

'יכול להיות ויכול להיות שלא' מלמלתי בשקט ובתמימות והתחלתי להתקדם קדימה בצעדים מהירים,

'לאן את חושבת שאת הולכת' שמעתי את יונגי צועק לי,

'אתה הולך כמו זקן' סיננתי לו,'איך קראת לי?' הוא שאל אותי ,'

הו את הולכת להצטער על זה,אישה' הוא הוסיף בקול עמוק וגבוה.

הוא התחיל לרוץ אחריי כשאני מנסה לברוח ממנו אך לבסוף הוא הצליח לתפוס אותי ,

'אין לך לאן לברוח עכשיו' הוא אמר מרוצה והביט ישירות אל עיני.

'אני כולך שלך' לחשתי כשאני בוהה בעיניו ושמה לב לחיוך הקטן שהופיע בפניו.

נק' מבט של איימי:

'נו כמה זמן אנחנו הולכים להיות כאן' איתי התלונן,התעלמתי מהערתו 'תסתכל על שניהם' אמרתי בקול מאוהב,איתי גלגל את עיניו ונאנח 'אלוהים אני מרגיש כמו איזה סטוקר, אולי נסע מכאן כבר' הוא רטן ,

'איזה קרצייה' מלמלתי בעצבים ,'אתה צריך להגיד תודה שבכלל הסכמתי להסיע אותך הביתה ' הוספתי והתנעתי את האוטו.

'כן כן מה שתגידי ' הוא אמר בגיחוך והביט אל המסך של הפלאפון שלו והתעסק בו,

'הילד הזה ' מלמלתי בלחש כשאני מעיפה בו מבט ורואה אותו שקוע בפלאפון שלו ,

'עם מי אתה מתכתב שם ?' שאלתי וישרתי את מבטי אל הכביש.

'עם רון ' הוא מלמל ,הסתכלתי עליו עם עיניו גדולות 'באמת ? ' שאלתי מתלהבת,הוא הרים את מבטו אליי והביט בי באופן מוזר,

'זאת אומרת ,על מה אתם מדברים?' אמרתי כשאני מכחכחת בגרוני ונשמעת באופן רגיל יותר.

'באמת ?' הוא חיקה אותי וצחק, 'אלוהים אל תגידי לי שאת אוהבת אותו' הוא הוסיף.

פני האדימו וניסיתי להכחיש,

' אוי איימי זה כזה שקוף' הוא אמר בגיחוך,'בכל מקרה תשכחי ממנו ,הוא גם ככה בקטע של דיאנה ' הוא אמר בפשטות והביט על החלון .

ברגע שהוא אמר את המילים הרגשתי כאב חד ועצרתי את המכונית במהירות.

כמובן שידעתי שהוא אוהב אותה אבל לשמוע את זה בקול רם היה מאוד כואב.

'תצא מהמכונית' דיברתי בקול חד כשאני ממשיכה עדין להביט אל הכביש.איתי הביט מבולבל 'מה ? למה ?' הוא שאל .

'תצא מהמכונית' הפעם הרמתי את קולי ,'מה זה בגלל מה שאמרתי ?'הוא שאל לא מבין.

'למה אתה חייב להיות כזה זיין לפעמים ? ' שאלתי אותו רותחת מעצבים,

'מה אתה חושב שאני לא יודעת שהוא אוהב אותה ? יש לי עיינים אני לא עיוורת ' הטחתי בו ,'תקשיבי' הוא החל להגיד אך קטעתי אותו 'לא אני לא רוצה להקשיב פשוט תצא' צעקתי.

'לעזאזל אני לא מבין למה אני..את יודעת מה ? לא משנה .הנה אני יוצא' הוא אמר בתקיפות ויצא מהמכונית כשהוא טורק אותה בחוזקה.

הפרק יחסית ארוךך מקווה שתהנו ממנו ♥

שוב תודה לכל מי שקוראת ,מצביעה ומגיבה אין לכן מושג כמה כיף לי לקרוא את התגובות שלכן ולדעת שאתן אוהבות את הסיפור ♥