Protection ○ M.yg

12

נקודת מבט של אדם שלישי:

'אני רוצה להרוג את שניהם' צעקתי חזק והרבצתי חזק אל המושב שהיה מלפניי,'אני רוצה להרוס להם את כל רגע האושר והאהבה שהם מרגישים,אני רוצה שהם יסבלו כמו שאני סבלתי' הוא הוסיף ופניו רתחו משנאה שהרגיש כלפיי משפחתה .

הוא המשיך להביט בהם מעבר לחלון של המכונית וגיחך,'תהנו מהרגע שלכם כי זה לא ימשך עוד הרבה זמן' הוא אמר בלחש,וסימן לנהגו לנסוע מהמקום הארור הזה.

הוא מביט בהם בפעם אחרונה ומחייך חיוך ערמומי ואכזרי.

כעבור חמש דקות קיבלתי צלצול טלפון ועניתי במהרה 'הלו' ,

'הבאתי את המכתב למלצר כמו שביקשת' הקול מצד השני אמר ,

'יופי,תעדכן אותי את התגובה שלה אחרי שהיא תקרא אותו' עניתי וניתקתי את השיחה .

נקודת מבט של דיאנה:

'אנחנו צריכים לחזור פנימה' יונגי אמר באנחה,

'בוא נשאר ככה רק עוד קצת' אמרתי בקול מתחנן,להפתעתי הוא לא התנגד וקירב אותי אליו בחזרה,הבטתי בפניו וקולטת חיוך שבורח מפניו ,חיוך שחשף את שיניו הלבנות.חייכתי ביחד איתו.

'הלוואי ויכולתי לעשות כך שהזמן יעצר' הוא פלט מפיו וראשו התרומם למעלה,מביט בכוכבים.

הרמתי את ראשי גם כן והבטתי בשמיים,שנינו עמדנו אחד ליד השני בדממה עד שקולו של מישהו קטע את הבועה שהיינו נמצאים בה .מחזיר אותנו למציאות.

סובבנו שנינו בבת אחת את פנינו אל עבר האיש ,

'סליחה על הפרעה ,דיאנה' הבחור אמר בקול מתנצל,בחור שמעולם לא ראיתי ידע את שמי.בחנתי את בגדיו ושמתי לב שהוא היה לבוש כמו אחד המלצרים ובכל זאת לא הססתי לשאול אותו מהיכן הוא יודע את שמי .

אך הוא התעלם משאלתי,'ביקשו ממני להעביר לך את המכתב הזה' הוא אמר ומראה לי את המכתב שהיה בידו.יכולתי להרגיש במבטו הרותח של יונגי שלא מבין מאיפה הוא צץ פתאום .

'מי אתה ? אני לא זוכר שראיתי אותך' יונגי שאל בקול תקיף .

הבחור הביט בו לרגע ולאחר מכן החזיר את מבטו אליי,מושיט את המכתב אליי וחיכה שאקח אותו. הבחור בהחלט יודע איך לשמור על קור רוח כי לא נראה שהזיז לו בכלל איך שיונגי דיבר אליו .

'היי, אני מדבר אלייך ' יונגי אמר בכעס כשהוא תופס אותו בחולצה ומקרב אותו אליו .

הבחור גיחך ליקק את שפתיו,לא נבהל בכלל ותופס את יונגי גם בחולצתו.

יונגי קימט את מצחו ותופס אותו חזק יותר .

'אני לא חושב שכדאי שתדע מי אני' הוא אמר כשהוא מחייך אליו חצי חיוך ומשחרר אותו מאחיזתו בו ודוחף אותו בחוזקה ממנו .גורם ליונגי למעוד מעט.