נק' מבט של דיאנה :
למחרת,הלכתי לביתו של אחי שרצה לדבר איתי על משהו חשוב ודחוף.
וכעת אני עומדת מול פתח ביתו ומחכה שהוא יועיל בטובו לפתוח לי את הדלת אחריי שחיכיתי כבר יותר מחמש דקות.ובדיוק שהתכוונתי לצלצל שוב בדלת יכולתי לשמוע את צעקתו שהוא כבר הולך לפתוח ,שמעתי את הצליל של המפתחות מבעד הדלת והדלת נפתחה,וחשפה את אחי.
'בואי כנסי' הוא אמר כשהוא מפנה לי את הדרך וצעדתי פנימה.התקדמנו אל עבר הסלון כשאני שומעת את קולו מהצד מדבר 'הרבה זמן לא התראינו ' וכרך את ידו סביב כתפיי ומושך אותי אליו וביד אחרת הוא מבלגן את שיערי כהרגלו.אני מעיפה את ידו משערי ומביטה בו בזעוף פנים.גלגלתי את עייני 'אתה כזה דביקי ומעצבן לפעמים' אמרתי בגיחוך,
'מה קשה לך לומר שהתגעגעת אליי גם ?' הוא סינן כשהוא צובט אותי,'אחח תפסיק' צרחתי עליו ומנסה לגרום לו להפסיק,אך הוא המשיך כמו ילד קטן להציק לי עד שנשברתי והודיתי שגם אני התגעגעתי אליו .
'הו,כמה התגעגעתי לשטויות שלכם' קולה של אשתו נשמע כשהיא יורדת במדרגות וכשהיא מביטה בנו בשעשוע.
'אני מצדיעה לך שאת סובלת את היצור הזה' אמרתי בקול רם כשהתקדמתי אליה באיטיות ,'הייי ,שמעתי את זה' דן צעק,'זה כל הקטע' עניתי לו כשאני מוציאה לו לשון .
'טוב מספיק שניכם.דיאנה את רוצה משהו לאכול או לשתות?' מאיה שאלה ,
הנדתי את ראשי ,'את בטוחה ?' היא שאלה שוב ,'כן,אכלתי כבר עם יונגי' אמרתי בקול נמוך.יכולתי להרגיש במבט הנקוב שאחי תקע בי,'רק אל תשקרי לי עכשיו שאתם לא ביחד' הוא סינן בעצבנות,
'אם קראת לי כדי להעיר לי אז תחסוך בבקשה' עניתי ברוגז והתכוונתי לקום עד שהוא עצר אותי.
'אני דואג לך כמו שההורים דואגים לך' הוא אמר ,'תפסיקו להתייחס אליי כמו אל ילדה קטנה .למען השם, אני בת עשרים ושתיים!׳' צעקתי אליו ,'נכון את לא ילדה קטנה יותר אבל זה לא אומר שלהורים לא יהיה יותר אכפת ממך' הוא ענה.
'למה הם לא יכולים פשוט לקבל את זה שאני אוהבת אותו' מלמלתי כשאני מרכינה את ראשי ומנגבת את הדמעה שברחה מעיני.
דן נאנח והתקרב אליי כשהוא מנסה להרגיע אותי .'תקשיבי אני לא התכוונתי להכעיס אותך' הוא אמר בקול מצטער,משכתי באפי וחיבקתי אותו בחזרה,'אני בטוח שהם יקבלו אותו בסופו של דבר.אם הוא גורם לך להיות מאושרת אז מי אני שאעצור בעדכם ' הוא הוסיף בקול שלוו יותר,'תודה דן' עניתי בחצי חיוך ובהמון ערכה.
קולה של מאיה הצטרף לשיחתנו ,'אולי כדאי שתחזרי לביתך ותדברי בבגרות עם הורייך.אם תתחמקי מהם זה לא יגרום למצב להיות טוב יותר' .
'היא צודקת' דן כשהוא הסתכל אליה ולאחר מכן סובב את מבטו אליי ,הסתכלתי על שניהם והנהנתי .
הגיע הזמן לפגוש את הוריי.
-----------------------
'אתה בטוח שהם בבית ?' שאלתי את השומר הראש החדש שלי,ראיין.
הוא הסתכל עליי מבעד המראה הקטנה והשיב באישור.
באותו רגע הרגשתי כה חסרת ביטחון ומבוהלת ממה שיכול להגיע בשיחה איתם.היינו כבר יחסית קרובים לבית,לקחתי נשימה עמוקה לפני שיצאתי מהמכונית .
יכולתי לשים לב למבטים המופתעים של האנשים שעובדים עבור אבי כשראו אותי מתקרבת אל הכניסה של הבית .
שלושתנו נכנסנו למשרד של אבי ושניהם הביטו בי בשתיקה .שיחקתי עם אצבעותיי כשאני נושכת את שפתיי לפני שלקחתי נשימה עמוקה והתחלתי לדבר.
'טוב אז ככה..אני יודעת שעברו כמה ימים מאז מה שקרה ולא יצא לנו לדבר בצורה נעימה.לכן באתי לדבר איתכם ברצינות לאחר שיחה קצרה שקיימתי עם דן ומאיה' אמרתי כשהזדקפתי והבטתי בשניהם.'ולפני שתגידו משהו ,אני רוצה לומר שאולי לא התנהגתי בסדר אבל אני לא היחידה' הוספתי .
'שמעת אותה, אנחנו היינו לא בסדר!' אבי אמר בגיחוך והעיף מבט על אימי שנאנחה.
'לעזאזל, לא גידלתי אותך ככה!!' הוא צעק ללא בושה כשפניו זעמו מכעס, נשכתי את לשוני מונעת לעצמי להגיב ופשוט ספגתי את דבריו בשקט.
'מותק ,בבקשה תרגע' אימי מלמלה בשקט כשהיא קמה להרגיע את אבי.
'אני פשוט אגש ישר לעניין כמו שאמרתי לדן אני אגיד גם לך' דיברתי עם בטחון ,'אני אוהבת אותו' הוספתי והרגשתי שאבן ירדה לי מהלב .ראיתי את פניהם של הורי מחליפים צבעים.
אבא שלי פרץ בצחוק קולני ומזיז את ידיה של אימי ממנו,'אתה אפילו לא מכיר אותו וישר נגדו.יונגי היחיד שהיה שם בשבילי בתקופה האחרונה,הוא דאג ושמר עליי .פעם ראשונה שאני מרגישה מאושרת למרות כל מה שקורה סביבי .לא משנה כמה תנסו למנוע את הקשר שלנו אנחנו נמשיך להיות ביחד כי אנחנו אוהבים את אחד השני ואני לא אתן לכם להרוס לי' אמרתי בנשימה אחת כשקולי שבור ורועד.
הסתכלתי עליהם בדמעות וחסרת וכוחות ,'בבקשה תקבלו את הקשר שלנו כי אם לא אין לי מה לעשות בבית הזה' הוספתי כמעט ללא קול ,מסותבבת לדלת ויוצאת מהחדר בטריקה.
מישהו תפס את כף ידי ועצר אותי ,מבטי היה מורכן למטה,ויכולתי להבין שזאת אימי לפי קולה .
'דיאנה, בת שלי.בבקשה אל תלכי' היא דיברה בכל רועד וחלש ,'אני מצטערת שהתנהגתי אלייך בזלזול פעם שעברה. לא ידעתי שאת מרגישה אליו ככה' היא הוסיפה.
סובבתי את מבטי אליה והסתכלתי אליה מופתעת,'אמא ,את מסכימה ?' שאלתי בקול טיפה יותר שמח,
'אני מסכימה אבל את תצטרכי לתת לאבא שלך קצת זמן' היא ענתה כשהיא מלטפת את לחיי בחצי חיוך חם.
'כמה זמן אמא' מלמלתי ביאוש והנחתי את ראשי על כתפיה והיא חיבקה אותי חזק חזק.
'רק עוד קצת .כשהסיוט הזה יגמר'
שבת שלום ♥
YOU ARE READING
Protection ○ M.yg
Fanfiction|#53 בספרות חובבים 25.4.19| |הושלם| ספר שני יצא והוא נקרא Fake Student. חייה השקטים של דיאנה נקטעים בין רגע אחד. ערב אחד, אביה מכיר לה את שומר הראש שלה ששמו היה מין יונגי. דיאנה ממהרת לזעום מהחלטתו של אביה שהייתה נראית מבחינתה דבר מיותר כיוון שידעה...
