'וויליאם'
"אמא, תגידי מה עובר עליכם ?"
שאלתי בעצבנות כשהם הגיעו לבקר אותי בבית חולים
"מה וויליאם, מה קרה, מה עשינו ?"
שאלה אמי
"מה עשיתם, עשיתם יותר מדי, אתם רוצים להפריד ביני לבין אמה רק בגלל שאמא שלה חזרה, היא פאקינג הלכה לניתוח בגרמניה, ולא יותר מזה, מה אתם עושים מזה עניין גדול, אני לא מבין, אבל רק שתדעו שאין מצב שתפרידו בינינו האהבה שלנו יותר חזקה מהפיגור שלכם"
אמרתי כל כך עצבני שיכולתי להרוג מישהו
אבא שלי סטר לי בחוזקה
"איך אתה מדבר? "
"כרגע, איך שאני רוצה, תצאו מפה ואל תחזרו בחיים שלכם" אמרתי להם והחזקתי את הלחי שלי שהפכה במהרה לאדומה
הם יצאו ואחרי כמה שעות אמה באה
"ניסיתי, באמת שניסיתי" אמרתי לה מבויש קצת ומבואס בעיקר, עצוב
"מה קרה, מה אמרת להם" שאלה
"אמרתי להם שהם בחיים לא יצליחו להפריד בינינו, שזה רק בגלל שאמא שלך חזרה, ואז אבא שלי סטר לי בלחי, וגירשתי אותם ואמרתי להם
שבחיים לא יחזרו לפה ושלא ידברו איתי יותר"
אמרתי לה וכמעט בןכה
"לא נורא, אהוב שלי, הכל יסתדר"
אמרתי לו מנסה לעודד אותו ובעיקר מנסה לעודד את עצמי
----------------------------------------------
מצטערת על הפרק הקצר, אבל כבר אמרתי לפני שאני רוצה שמישהו יצייר תמונה לסיפור
תהנו ושוב מצטערת
-נועם-
YOU ARE READING
אומץ זה שם המשחק
Romanceהסיפור אומץ זה שם המשחק מספר על ילדה, שאמא שלה עזבה אותה בגיל מאוד צעיר. היא כועסת עצובה נרגשת נכבשת וכו׳ על ידי וויליאם הילד החדש של הכיתה אשר בא מלונדון, ואמה מתאהבת לאט לאט בו. המשך קריאה מהנה.
