הלכתי לבית ספר, כרגיל ישבתי במקום שלי כרגיל הוציאו אותי במתמטיקה ..
אבל בדיוק שיצאתי החוצה כלכך עצבנית החתיך שלי נכנס לכיתה.
קייט הסתכלה והייתה בשוק, ואז כלכך צחקה שלא יכלה לנשום.
הסתכלתי עליה במבט של מה נראה שאת עושה ??
"קייט תרגיעי, לנשום" אמרה המורה.
"נרגעתי. אני יכולה ללכת שנייה אל אמה ?"
"לא תשארי פה אני רוצה להכיר לכם את 'וויליאם' ?"
אז היי קוראים לי אמנדה- אמה.
אני בת 16 וישלי אבא. ואמא, אמא אני לא יודעת מה קורה איתה.
יום אחד היא החליטה לעזוב אותי. אז לא מעניין אותי מה קורה איתה.
אחרי ההפסקה היה שיעור ביולוגיה וקייט ישבה ליד טיילר. ואני ישבתי לבד. לא יודעת למה לא רציתי שישבו לידי רציתי להיות לבד.
תמיד יש לנו את בוני- המורה המחליפה של מר. ווטסון.
ואנחנו אף פעם לא לומדים. ובוני אמרה לכולם שהיא רוצה להכיר לכם את ויליאם. היא הכירה אותו, והוא נראה מדהים, הוא כלכך חתיך שאני נפלתי מהכיסא. קייט צחקה וצחקה ולא הפסיקה עד שבוני איימה עליה.
"ויליאם תשב ליד אמה" בוני אמרה. הרגשתי את החום עולה לי ללחיים.
זה היה מביך מאוד.
"היי, אני ויליאם" הוא אמר במבטא- כי אחרי הכל הוא בריטי.
"היי אני אמה"אמרתי בביישנות.
מייגן הפוסטמה אמרה לוויליאם " היי, וויליאם, למה אתה יושב לידה, איכס. בוא שב לידי"
הייתי כלכך עצבנית עד שהרגשתי את היד של וויליאם על הזרוע שלי. "אני ממש מפחד ממנה, אל תדאגי אני נשאר פה" אמר לי בחיוך מקסים.
"היי מייגן מי יירצה לשבת לידך חוץ מהשופטות שלך ? יא פוסמה !!" אמרתי לה
היא התחילה להגיד משהו אבל לא הקשבתי לה הסתכלתי על וויליאם בחיוך. והחיוך שלו כבש אותי.
YOU ARE READING
אומץ זה שם המשחק
Romanceהסיפור אומץ זה שם המשחק מספר על ילדה, שאמא שלה עזבה אותה בגיל מאוד צעיר. היא כועסת עצובה נרגשת נכבשת וכו׳ על ידי וויליאם הילד החדש של הכיתה אשר בא מלונדון, ואמה מתאהבת לאט לאט בו. המשך קריאה מהנה.
