"מה אכפת לי שכולם מסתכלים" אמר
"לי אכפת" אמרתי קצת מעוצבנת
פתאום אני שומעת את מייגן "איפה היא, אני יהרוג אותך, את את לקחת לי אותו, מה נראה לך בכלל"
והיא מתחילה להרביץ לי למשוך לי בשיער, "מה את חושבת שאת, כלבה תעזבי אותי ימשוגעת" אמרתי בין המכות
נתתי לה מכה בבטן והיא התכווצה "איתי לא משחקים בובה" אמרתי
חזרתי לוויליאם "תיזהרי" וויליאם אומר לי
פתאום אני מרגישה שמושכים לי את השיער אני מסתובבת ורואה את מייגן, דחפתי אותה אחורה והיא נפלה וקיבלה מכה בראש.
קייט לקחה אותי באותו רגע שמיכה מה קרה, ולקחה אותי לאחות כי ירד לי גם מהאף בגלל הבוקס שנתנה לי.
כמובן שאחרכ אני ומייגן היינו צריכות ללכת לחדר המנהל, והלכנו, וכמובן שהוא האמין לי, אמרתי לו שהיא צריכה להיות מושעית ולעוף מהבית ספר, אך הוא קטע אותי ואמר שהוא לכ יכול לעשות זאת, מפני שהיא הבת של ראש העיר.
אז אמרתי לו "אז תיתן עוד רעיונות"
"ריתוק יהיה בהחלט עונש שמגיע לה" אמר
"מסכימה"אמרתי
"זה היה מדהים איך שהרבצת לה" אמר לי וויליאם בהפסקה האחרונה שלנו
"תזכור,איתי לא מתעסקים" אמרתי בהתגאות.
"בוא צלצול" וניגשנו לכיתה.
היה שיעור ביולוגיה והוא עבר בהמהירות.
אחרכ הלכתי לבית, "אני בבית" צעקתי אין תשובה.
כנראה אבא בעבודה והמשרתת, השתחררה מוקדם או משהו, או הלכה לקניות.
לבד בבית.
הייתי רעבה ואכלתי אוכל שהיה במקרר, אחרכ עליתי לחדר..
ראיתי הודעה בפלא 'תהיי מוכנה ב8 ישלי הפתעה'
כתב לי וויליאם 'אוקי, אני אוהבת הפתעות'
'ניפגש עוד 3 שעות'
'ביי'
הרגשתי תחושת עייפות, והלכתי לנמנם קצת.
קמתי וראיתי בשעון שליד המיטה שהשעה 7 אני צריכה להתחיל להתארגן חשבתי לעצמי.
לבשתי שמלה בצבע ירוק בקבוק צמודה מאוד, שמתי שרשרת, צמיד, עגילים וטבעות שנמצאות לי תמיד על האצבעות מזהב. התאפרתי עדין מאוד. ושמתי צלצול, ראיתי על המסך ~אהוב ליבי~ ועניתי
"אני למטה, בואי" אמר לי ויליאם "אני באה"
ירדתי למטה ויצאתי מהבית ולא האמנתי למה שראיתי...
YOU ARE READING
אומץ זה שם המשחק
Romanceהסיפור אומץ זה שם המשחק מספר על ילדה, שאמא שלה עזבה אותה בגיל מאוד צעיר. היא כועסת עצובה נרגשת נכבשת וכו׳ על ידי וויליאם הילד החדש של הכיתה אשר בא מלונדון, ואמה מתאהבת לאט לאט בו. המשך קריאה מהנה.
