פרק 6

386 7 0
                                    

קמתי בבוקר מוקדם מהרגיל, נכנסתי להתקלח, צחצחתי שיניים והתחלתי להתלבש לבית הספר.

לבשתי ג׳ינס כהה, וחולצה של בית ספר כחולה.

יצאתי מהבית והיה לי חשק ללכת ברגל, "אבא אני הולכת ברגל היום, קצת כושר לא יזיק" "טוב מותק, תזדרזי שלא תאחרי"

אחרי יום מייאש שעבר עליי,חזרתי הביתה..

"היי, אבא אני בבית"

"היי בובה,רוצה לאכול" "כן אני יישמח" אמרתי לו

"אבא מישהו דופק, אתה יכול לפתוח"

"כן,אני פות....."

"אבא מה קרה אויימייגאאד, זה תינוק אבא ?"

"אני בשוק,למה ישלנו תינוק בפתח הדלת" אמר אבא בבהלה

"של מי הוא יש מכתב,או פתק, תחפש אבא" אמרתי

אבא ישר התחיל לחפש אבל קודם כל הביא לי את התינוק בידיים, ואז ראה מכתב

'אני מצטערת, זה הבית הראשון שראיתי, תשמרו עליה הכי טוב שאפשר...'

"אבא, מה עושים" שאלתי בחרדה.

"אני לא מוותר עליה" אבא אמר בנחישות

"אז גם אני לא" אמרתי וחייכתי חיוך גדול

"בואי נלך לרופא ילדים שיבדוק אותה וייראה אם ישלה משהן" אמר לי אבא, והתחיל להתארגן.

אחרי שהלכנו לרופא וויליאם התקשר אליי

'היי, למה לא ענית לפני'

אל תשאל, מצאנו תינוקת בפתח הדלת, ואבא שלי היה נחוש לשמור אותה ולהגן עליה, אז לקחנו אותה לרופא שיבדוק אותה, וזה היה כשהתקשרת, סור'

'די,אז ישלך אחות קטנה'

'כן, אבא עוד מעט הולך ללכת למשרד הרווחה שהילדה תהיה שלנו'

'טוב אז אני לא יפריע,רוצה להיפגש בערב ?'

'אמ.. כן,אני יישמח'

'טוב ב7 תהיי מוכנה'

'ביי'

~השיחה נותקה~

הלכנו למשרד הרווחה, והם הצדיקו את המקרה, ועכשיו התינוקת חוקית שלנו, שמחתי כלכך

-בבית-

"אבא איך נקרא לה"

"חשבתי על אייבי"

"וואי שם יפה,אבא יפה הפגזת"

"תודה מותק" אבא תמיד קורא לי מותק

הלכתי קצת למחשב וראיתי שיש לי עוד שעתיים עד שהדייט שלי ושל ליאם יהיה, אז נכנסתי למחשב וראיתי את הסדרה 90210 סדרה מהממת.. אני מכורה אליה.

העברתי שעה במחשב והלכתי להתארגן..

לבשתי גופיה לבנה וחצאית גבוהה וארוכה עד כפות הרגליים בצבע טורכיז בהיר..

התאפרתי באיילנר מסקה סומק ואודם ורדרד-אדום..

שמתי נעלי עקב לבנות לא כלכך גבוהות ואיני מוכנה לצלצול שלו.

אז הייתי בפייסבוק במחשב

שמעתי צלצול והוא אמר לי לרדת למטה , אז ירדתי ואמרתי לאבא ביי. ויצאתי

ראיתי אותו חייכתי אליו וצירפתי אותו...

"אז.. במה בדיוק נוסעים" שאלתי

"לא נוסעים, הולכים"

"אוקי"

ואז הגענו למסעדה הכי מפוארת, הכי יקרה,הכי גדולה, הכי יפה והכי טעימה. צריך להזמין לפה 3 חודשים לפני, מעניין איך הוא הזמין..

חייכתי אליו "אהבת" שאל אותי

"מאודמאוד" אמרתי והסמקתי קצת מהסיטואציה שאני מתלהבת כלכך ממסעדה.

ישבנו בשולחן לשמיים והזמנו אוכל..

"אז איך האחות החדשה שלך" שאל אותי בזמן האוכל

"היא מהממת בלונדינית ועיניים כחולות ירוקות משהו מהמם".

"וואי נשמעת יפה"

"כן"

אחר"כ טיילנו קצת, על החוף.. והרוח נשבה בשערי.. אמרתי לו תודה, היה טעים וכיף הוא החזיר לי ניקה

ואמר "הכל בשבילך אהובתי"

אומץ זה שם המשחקWhere stories live. Discover now