אומץ זה שם המשחק

פרק 7

(וויליאם)

"הכל בשבילך אהובתי" אמרתי לה

היא נישקה אותי וחייכה.

רצינו לשבת, נהיינו עייפים מההליכה, אז מצאנו שתי כיסאות נטושים, וישבנו עליהם קרוב למים.

"אני באמת רוצה להודות לך, אתה מדהים.. תודה על הכל" היא אמרה וראיתי שהסמיקה קלות

"את יותר, והכל בא מאהבה"

נרדמנו בערך לשעתיים, ואז ראינו בשעון שהשעה היא 3 לפנות בוקר, אז היא אמרה שהיא צריכה לחזור.

אמרתי לה בסדר, והתחלנו ללכת בחזרה לבית שלי.

כשהגענו לפתח הבית שלה. "אני רוצה שתיפגש עם אבא שלי, ביום שישי,נעשה ארוחה ותבוא ?"

"אני יישמח" אמרתי, אני חושב שזה הזמן כבר להכיר את ההורים של אחד השני.

(אמה)

וואוו. אמרתי תעצמי כשנכנסתי לבית.

ראיתי את אבא ישן על הספה, מסכן הוא בטח חיכה לי. אבא שלי אף פעם לא הולך לישון בלי לדעת שאני ישנה, ושאני בבית.

"אבא, קום לך למיטה, הגעתי הביתה" ניסיתי להעיר אותו.

הוא קם כמו מומיה,והלך לחדר שלו ואני עליתי לחדר שלי, כשהגעתי לחדר הוצאתי את הפלאפון וכתבתי לקייט 'את לא מבינה , אחד הדייטים, מאוהבת בו'

אני מנחשת שהיא ישנה, אז היא לא תענה לי עכשיו.

ישנתי עד השעה 13:58 קמתי וראיתי על השעון הייתי בשוק, פיספסתי עוד יום לימודים.

כשאבא חזר מהעבודה הוא התפלא שאני בבית, ואמרתי לו שקמתי בשעה מאוחרת ולא היה טעם בשביל שאלך.

הוא אמר לי "בסדר, פעם אחרונה שאת יוצאת עד מאוחר ביום של לימודים"

"אינבעיה אבא" אמרתי בחיוך מאושרת שיש לי אבא הכי יפה בעולם.

ראיתי שקייט כתבה לי 'איפה את, למה לא באת'

כתבתי לה 'קמתי מאוחר, ולא היה טעם ללכת.'

'טוב, לבוא להקפיץ לך שיעורים ?'

'כן אני יישמח'

איזה מזל שיש לי אותה...

אחרי בערך שעה שמעתי צלצול בדלת, קייט באה והסברתי לה על הכל מאתמול, והיא הסבירה לי את השיעורים כי לא הבנתי כלום, אז היא הייתה אצלי בערך 3-4 שעות.

אחרי שקייט הלכה הייתי חיבת להגיד לאבא שלי, שיש לי חבר ושהוא ביום שישי לארוחה,

"אבא,ישלי חבר חדש, הוא לומד איתי בכיתה ושמו וויליאם, ואני רוצה שביום שישי הוא יבוא לארוחת שישי"

"בשמחה, הוא חתיך ?" אבא שאל

"כן, ואני אוהבת אותו, והוא אוהב אותי"

"טוב, בהצלחה לכם מתוקה"

"תודה אבוש"

עליתי לחדר וכתבתי לו 'אתה בא עוד יומיים'

'אוקי' כתב לי בחזרה...