Forget

פרק 33

״אנה..״ שמעתי את הקול של לורן מעיר אותי
״מה?״ אמרתי והקול שלי היה צרוד מהבכי ומהשינה
״מה יש לך?״ היא שאלה
״כלום.. שום דבר״ אמרתי ומשכתי באפי
״בגלל זה בכית שעתיים?״ היא שאלה
״לא בכיתי״ אמרתי שוב, והפעם הקול שלי היה נשמע כמו קול של גבר
״אנה.. כל הלחיים שלך דמעות.. ואני מכירה אותך טוב מדי בשביל לדעת שבכית״ היא אמה
״לא בכיתי״ אמרתי שוב, מתעקשת..
״תפתחי את העיניים אנה״ היא אמרה ונאנחה, ואני פתחתי את עיני במאמץ רב, מאחר והם כמעט נדבקו מהדמעות שהתייבשו
״מה קרה?״ היא שאלה בבהלה
״כלום לו.. עזבי אותי״ אמרתי ״אני רוצה להיות לבד״
״אנה! אני לא צוחקת איתך..! מה קרה?״ היא שאלה
״לוקאס..״ אמרתי ונאנחתי כשהדמעות התחדשו שנזכרתי במה שהלך פה אתמול
״מה עכשיו? מה הבן ז** הזה עשה לך?״ היא שאלה
״ש.. שכבנו״ אמרתי
״מה? אז בגלל זה את בוכה?״ היא שאלה
״אני לא בוכה״ אמרתי, עדיין לא מסתכלת עליה
״אנה..״ היא אמרה ונאנחה
״לורן עזבי אותי.. אני רוצה להיות לבד״ אמרתי ועצמתי את עיני שוב, מתכרבלת בשמיכה..

-נקודת מבט של לורן-
״מה פאקינג עובר על החבר שלך?״ שאלתי את ג׳ייק וחבטתי בחזהו, וזה לאחר שעמדנו מחובקים בערך רבע שעה
״איזה מהם?״ הוא שאל וגיחך
״זה לא מצחיק ג'ייק..״ אמרתי לו וגררתי את ידו לעבר החדר של אנה, שהספיקה להרדם שוב, והצבעתי עליה, מנסה שיראה את העיניים שלה, שהיו יבשות מדמעות, ואת החיים שלה שהיו מכוסות בדמעות שהתייבשו כבר
״מה? מה קרה לה?״ הוא שאל בבהלה
ג'ייק אוהב את אנה.. אני יודעת.. הוא דואג לה.. וזה מדהים לראות איך בזמן הקצר הזה, הם נהפכו לחברים כל כך טובים וזה לפחות גורם לי מעט הקלה.. אחרי הכל.. שניהם משפחה שלי
״אני לא יודעת.. היא לא אמרה לי כלום! היא בקושי מדברת איתי בזמן האחרון.. היא רק אמרה שהוא בא לפה.. ו.. היא לא אמרה מה היה הלאה..״ אמרתי ״אני מניחה שהם דיברו או משהו״
״אני יברר איתו את זה״ הוא אמר והוציא אותי החוצה, שלא נעיר אותה או משהו..
התיישבנו בספה, אך הוא קם אחרי שתי שניות וחייג ללוקאס, והלך ליד החלון של המרפסת ״היי אחי״ שמעתי את לוקאס מהצד השני של הקו
״תגיד לי אתה בסדר? מה עובר לך בראש?״ ג'ייק שאל בלחש, שחשב שאני לא שומעת
״מה פעם?״ לוקאס שאל
״הבחורה שלך..״ ג'ייק אמר
״אה..״ לוקאס אמר ״זה היה ה.. הנכון ל..״ שמעתי בערך
״שום דבר לא נכון לעשות במצב ששניכם נמצאים בו... במיוחד לא מהצד שלך לוק.. ראית איך השראת אותה?״ ג'ייק שאל
המצב? אחזה מצב? ולמה והוא מהצד של לוקאס?
״לא״ הוא ענה
״היא בכתה לוק.. והרבה..״ ג'ייק ענה ״ואז נרדמה עם הדמעות״
היה שתיקה, אן שלא שמעתי או של ואז לא אמר לים, אך לפתע הוא דיבר ואמר ״לורן לידך?״
״כן.. אני אצלה״ ג'ייק אמר
״אז נדבר על.. הביתה״ שמעתי את לוקאס אומר
״תכין את התירוץ שלך טוב אחי.. אם הייתי ניק לא הייתי שמח לשמוע את מה שהיה.. ובטח שלא הייתי משאיר אותך לנשום היה נוספת״ ג'ייק אמר ״אה.. אוקיי״ ״עכשיו״ ״בטוח?״ ״אוקיי.. אני בדרך״ הוא אמר והשיחה התנתקה, ואני החזרתי מבטי בזריזות לטלוויזיה, מעלימה כל זכר לזה שהקשבתי
״אני צריך ללכת לו..״ ג'ייק אמר כשהתיישב ליי
״אבל עכשיו באת״ אמרתי כשהוא העלה את ידו וליטף את שיערי
״אני יודע... אבל יש לי עבודה״ הוא אמר
״אוקיי..״ אמרתי ונאנחתי, עבודה הייתה מילת המפתח.. אני לא יכולה להגיד לו שום דבר על זה.. למאות שלא ממש ידעתי מה הוא עושה חוץ מלהתעסק עם עבריינים מהעולם התחתון שלא הייתי רוצה לפגוש אפילו במקרה ברחוב
״תבטיח לי שתדבר איתו ג'ייק.. כי אם הוא עוד פעם אחת יפגע בה אני ידאג לפגוע בו..״ אמרתי לו כשהוא נישק את הלחי שלי
״מבטיח״ הוא אמר והצמיד את השפתיים שלנו לשניה ויצא מהבית, סוגר אחריו את הדלת.
קמתי שוב, ונכנסתי לחדר של אנה, והיא בדוק נכנסה למקלחת וסגרה אחריה את הדלת ברעש
נאנחתי, כשהיא ככה, שום דבר לא מזיז אוה.. אבל זה הרג אותי! מה הוא כבר עשה שעד כדי כך גרוע
הרמתי טלפון לריאן ואמרתי לו שיודיע לבוס שלו שאנה לא תבוא היום כי היא חולה
״מה יש לה?״ הוא שאל בדאגה
״לוקאס״ אמרתי ונאנחתי, כאילו כתחליף למחלה
״עכשיו הכל ברור..״ הוא אמר ונאנח, וצעק ״אני כבר מגיע!״ כנראה לאחד הלקוחות שלו שם
״למה אתה עובד על הבוקר?״ שאלתי
״כבר לא בוקר לו.. זה שאת קמת לפני שלוש שעות ובאת ללמוד שעה וחזרת.. לא אומר שעדיין בוקר״ הוא אמר
״יש בזה משהו..״ מלמלתי כשהוא אמר ״אני בוא אליה עוד מעט.. בינתיים אל תנסי להוציא אותה מהחדר או לשכנע אותה לקום.. היא תעשה את זה בקצב שלה״
״אוקיי״ אמרתי וניתקתי, בדברים האלה אין על ריאן.. במיוחד לא שזה קשור לאנה.