Forget

פרק 33

השפתיים שלו חזרו לשפתיי, רכות ונעימות אל עם זאת חוקרות ותובעניות
הוא לקח את השליטה לידיו, גרם לכל כולי להיות שבויה בו..
ובאותם רגעים, כל מה שרציתי היה הוא.. אם או בלי השנאה שלי אליו..
*************************
״אני שונאת אותך״ אמרתי לו כשראשי היה מונח על חזהו, והיד שלי הייתה מונחת על בטנו, עוברת עם אצבעי בין הקוביות שלו
״אני יודע..״ הוא אמר ״איכשהו.. את אף פעם לא מפסיקה לומר לי את זה״
״כי זה נכון״ אמרתי
״אני יודע אנה.. וכבר אמרתי לך עשרות פעמים שאני מצטער״ הוא אמר וליטף את גבי בעדינות
״וזה מכפר על זה? זה שאתה אומר שאתה מצטער?״ שאלתי והוא שתק, מעלה את ידו ומלטף את הלחי שלי
״אז מה את רוצה שאני יעשה אנה?״ הוא שאל
״תתרחק ממני!״ אמרתי ״מאז שהגעת החיים שלי שינו מסלול.. אני רוצה אותם כמו פעם״ אמרתי
״אני לא מסוגל אנה.. אני מסוגל לעשות הכל.. כל מה תבקשי ממני חוץ מזה״ הוא אמר
״אז תמצא כוחות״ אמרתי
״ואם אני לא רוצה?״ הוא שאל
״אני רוצה״ עניתי בהיסוס
״אנה..״ הוא אמר ונאנח ״בואי ננסה להתחיל מחדש שוב״
״כבר ניסינו״ אמרי ״מה שיש ביננו לא טוב לוקאס..״
״את לא יכולה לשנות את מי שאני אנה.. אני מי שאני בגלל מה שעברתי! וחלק גדול מזה בגללך.. חלק ממני! זה את!״ הוא אמר
״אתה מכיר אותי בסך הכל חצי שנה לוקאס! איך חלק ממך זה אני?״ שאלתי
״זה פשוט.. את״ הוא אמא
נאנחתי ״תראה לוקאס.. אני לא מנסה לשנות את מי שאתה.. אבל אני לא יכולה לנהל איתך מערכת יחסים שמה שאני יודעת עליך זה כלום חוץ מהשם שלך ובן כמה אתה.. ולא בטוח שגם זה נכון״
״אני לא משקר לך אנה״ הוא אמר כשזז ממני לתנוחת ישיבה
״אני לא יכולה לדעת את זה לוק! שאמרת שלא תפגע בי שיקרת... ויותר מפעם אחת״ אמרתי
״אז מה את בעצם אומרת אנה? שכל הזמן הזה הייתי סתם אחד שקרן? שהיית משחק בשבילי כל הזמן?״ הוא שאל
״אתה בעצמך אמרת שהתאהבת בי כי הייתי סתם משחק מההתחלה..״ אמרתי
״לעזאזל אנה! את יודעת שלא התכוונתי לזה״ הוא אמר
״באמת לוקאס?״ שאלתי והסתכלתי בעיניו שהתיישבתי גם אני
״מה את חושבת שאני חושב על מה שהיה פה עכשיו אנה? משחק?״ הוא שאל והצביע על המיטה
שתקתי, לא ידעתי מה להגיד ״אנחנו פשוט צריכים להתרחק אחד מהשני לוקאס.. מה שיש ביננו לא בריא.. אנחנו כל הזמן ממשיכים להפגע אחד מהשני״ אמרתי לבסוף
״אז בעצם את אומרת שמה שהיה פה עד עכשיו היה בשבילך משחק? שמה שהיה פה אומר שום דבר מבחינתך?״ הוא שאל כשהחל להתלבש
״אתה יודע שלא לוקאס״ אמרתי
״אז מה אנה? מה את רוצה?״ הוא שאל
״את האמת! פעם אחת את האמת!״ אמרתי
״אולי את צודקת אנה״ הוא אמר לאחר כמה דקות ששתק, לאחר שכבר היה לבוש
״באתי לפה בשביל לברר אם הכל בסדר איתך.. לראות שהגעת הביתה ושאת בסדר.. אבל כנראה שזה לא היה שווה את הזמן שלי״ הוא אמא
״שוב פעם לוקאס.. שוב פעם אתה פוגע בי ומנסה להתחמק שאני מבקשת ממך את האמת״ אמרתי
״זאת האמת אנה.. אני לא מסתיר ממך שום דבר״ הוא אמר
״אתה מסתיר המון לוקאס.. אני לא יודעת עליך שום דבר״ אמרתי
״זה רק כי אני לא יכול לספר לך״ הוא אמר
״אתה שקרן״ אמרתי
״את צודקת אנה״ הוא אמר
״מה אתה בעצם אומר לוקאס?״ שאלתי
״שאולי את צודקת.. שאולי מה שהיה ביננו מההתחלה היה בזבוז.. שאולי בכלל לא היה שווה לבזבז אתה זמן הזה עלייך.. במקום שאבזבז אותו על מישהי שמקבלת אותי כמו שאני.. בזכות מי שאני.. שקרן או לא שקרן״ הוא אמר
שתקתי? ההלם היכה בי
״אחרי הכל אנה.. אני סתם עברין חסר לב.. שכל הבנות בשביל אותו דבר.. מה שאומר שגם את משחק בשבילי, שהתקופה הזאת הייתה סתם משחק בשביל בבית לראות אם אני מתגבר על מי ששברה לי את הלב לפני שנתיים.. ואני רואה שזה עזר.. כבר לא אכפת לי״ הוא אמר
נחנקתי, הדמעות חנקו אותי בגרון ״ביקשת את האמת אנה.. קיבלת אותה״ הוא אמר ויצא מהחדר
פה זה היה השלב שהדמעות שלי כבר יצאו החוצה, לא היה אכפת לי מכלום.
קברתי את הראש בכרית ורק בכיתי.. ללא הפסקה עד שנרדמתי