פרק 8

5.5K 274 22
                                    

אני לא ישקר, התגעגעתי לזה, התגעגעתי אליו.. אבל לא ידעתי מי הוא.. לא ידעתי אם כני יוכל לסמוך עליו, ולא רציתי להפגע..
התנתקתי ממנו וזזתי אחורה, מנתקת כל מגע ביננו, למרות שלא רציתי זאת, ואמרתי ״אני לא רוצה להפגע לוקאס.. אני לא רוצה שתשחק בי.. אתה מסתיר ממני הרבה דברים.. הרבה מדי בשביל שאוכל לסמוך עליך..״
****************
הוא הביט בי כמה דקות לפני שאמר ״אני.. אני לא מתכוון להסתיר ממך זה פשוט ש.. שאני לא יכול.. אנה אני לא יכול לספר לך את זה״
״אז איך אתה רוצה שאני יסמוך עליך אם אתה לא יכול לספר לי מי אתה?״ שאלתי בזמן שהוא העלה את ידו ללחי שלי וליטף אותה בעדינות
״אני מבטיח לך שאף אחד מהדברים האלה לא יפגע בך!״ הוא אמר ״אני ישמור עלייך אנה.. תמיד! שום דבר לא יפגע בך יותר! גם לא הדברים שאני מסתיר ממך..״
״לוקאס..״ אמרתי ונאנחתי, לא ידעתי מה להגיד יותר
רציתי אותו, זה נכון, רציתי להרגיש את השפתיים שלו עלי, רציתי שהוא יחבק אותי ויגיד לי שהוא אוהב אותי, אבל מצד שני, לא יכולתי להיות איתו כשהוא לא סומך עלי מספיק, לא יכולתי להיות עם בנאדם שמסתיר ממני חצי מהחיים שלו, שלא סומך עלי כמו שאני סומכת עליו..
״זה קשה לי לוקאס״ אמרתי והעיניים שלי התחילי להתקרב ״זה קשה לי לסמוך עליך ולהיות איתך כשאתה לא סומך עלי.. כשאתה לא מספיק מרשה לעצמך לשתף אותי״ אמרתי
הוא העלה את ידו השניה וניגב את הדמעה שירדה לה ״אני אוהב אותך אנה.. אני אוהב אותך״ הוא אמר, גורם לי להעלות את עיני אליו במבט נדהם.
זה לא יכול להיות, בטוח שלא שמעתי טוב או משהו.. יופי אנה! הראש שלך עובד שעות נוספות.
אל כאילו קרא את מחשבותיי הוא אמר ״אני אוהב אותך אנה.. את לא מדמיינת.. זה מה ששמעת״
״ל.. לוקאס.. זה.. אל תגיד לי בתם״ לחשתי ״אל תגיד לי סתם״
״אני לא״ הוא אמר, והישיר מבטו לייני
כשהסתכלתי היטב אל עיניו, הבנתי שגם אני אוהבת אותו..
כל המחשבות ליו, הרצון להיות איתו, הרצון להרגיש את השפתיים שלו עלי, על זה הוביל אותי למסקנה שאני אובבת איתו..
אך לפני שהספקתי להגיד לו משהו, הרגשתי שוב את שפתיו עלי, מנשקות לאט בהתחלה, אל לאחר כמה שניות מעמיקות את הנשיקה יותר ויותר.
הידיים שלי עלו לצווארו, והוא הוריד את הידיים שלו למתני ואחז בהם צמוד אליו, מתקרב אלי כמה שאפשר.
״אני יתן לך להמשיך..״ הוא אמר כשהתנתקנו לשניה ״אני יראה אותך מחר״
הוא נישק אןתי נשיקה אחרונה על השפתיים, משאיר טעם לעוד לפני שנכנס למכונית שלו ונסע
עמדתי כמה דקות המומה במקומי, ניסיתי לעכל את מה שהלך כאן ברגעים האחרונים ולא ידעתי אם לחייך או לא.
לאחר שהתעשתי, נכנסתי חזרה לבית, זוכה במבט שואל מצידו של ריאן לפני שהתיישבתי בספה ונאנחתי
״הכל!״ הוא אמר וסובב את גל גופו לעברי ״מה הלך שם כל כך הרבה זמן?״ הוא שאל
״הוא נישק אותי..״ אמרתי ״והוא אמר לי שהוא אוהב אותי.. ושהוא מצטער על הכל..״
״ידעתי! ידעתי שזה יקרה מתי שהו״ הוא אמר בניצחון, מתעלם לחלוטין ממה שאמרתי
הסתכלתי עליו וגלגלתי את עיני וחייכתי חיוך קטן כשראיתי איל הוא מאושר.
״אכל אמרתי לו שאני לא יכולה לסמוך עליו.. שאני לא יכולה להיות איתו כשהוא מסתיר ממני כל כך הרבה דברים״ אמרתי והוא מיד הפנה אלי את מבטו ״אן!״ הוא אמר, וקולו היה נשמע כאילו הוא גוער בי
״ואז הוא אמר שהוא אוהב אותי וששום דבר מהסודות האלה לא יפגע בי.. ושאני ילמד לאט לאט לסמוך עליו״ אמרתי ״ואז הוא נישק אותי״ וחייכתי חיוך מרוצה
״רגע.. אז אתם ביחד עכשיו או לא?״ הוא שאל מבולבל
״נראה לי שכן..״ אמרתי ומשכתי בכתפיי
הוא נאנח ונענע בראשו לסלילה לפני שמלמל משהו שלא הצלחתי להבין.
״את אוהבת אותו?״ הוא שאל
היססתי מעט לפני שעניתי ״אני חושבת שכן״ אמרתי
״אוקיי.. אם הוא יפגע בך.. תגידי לו שהוא לא יזכה לחיוך יום אחרי זה״ הוא אמר
״תודה ריאן״ אמרתי וחייכתי אליו
המשכנו לראות את הסרט, ולאט לאט בלי ששמתי לב נרדמתי על הספה.
למחרת התעוררתי משך שעון המעורר שלי, קפצתי כשראיתי מה השעה.
אני צריכה עוד חצי כה להיות בעבודה! ועוד לא התקלחתי!!
רצתי מהר למקלחת, התקלחתי ויצאתי בזריזות, והתלבשתי לפני שיצאתי מהבית וסימסתי לריאן שכשהוא יוצא שיבוא להביא לי את המפתחות ושמח רצח לעבודה.
הגעתי באיחור, ומיד החלפתי לבגדים שלי והתחלתי לעבוד בתקווה שהבוס שלי לא ישים לב.
״אנה״ הבוס שלי קרא לי מאחורה
פאק! ״כן?״ עניתי והסתובבתי אליו
״תגמרי לקחת הזמנה מהשולחן הזה ותגידי אלי למשרד״ הוא אמר
רק שלא יפטר אותי! רק שלא יפטר אותי! רק שלא יפטר אותי! חשבתי כשעשיתי את דרכי אליו
נכנסתי וסגרתי מאחוריי את הדלת, מתיישבת באחת הכיסאות שהיו שם ״למה איחרת?״ הוא שאל ישירות
״אני מצטערת.. קצתי מאוחר״ אמרתי
״איחרת בחצי שעה אנה..״ הוא אמר
״אני יודעת! ואני מצטערת.. זה לא יחזור על עצמו״ אמרתי
״אוקיי.. תחזרי לעבוד.. ושזה לא יקרה שוב״ הוא אמר ואני הנהנתי וחזרתי לעבודה.
אחרי כמה דקות הדלת של המסעדה נפתחה וריאן נכנס מתוכה, והושיט לי את המפתחות של הבית ״לוקאס חיפש אותך..״ הוא אמר
״מה הוא רמה?״ שאלתי
ריאן פתח את פיו לענות שלפתע נשמע קולו של ללוקאס מאחוריי״לראות איתת ולקחת אותך לעבודה״
הסתובבתי והוא עמד מאחוריי, מחייך חיוך מושלם.
חייכתי גם אני ״אני עובדת מוקדם היום״ אמרתי לו
הוא הושיט את ידיו למתני ואחז בהם, מקרב איתי אליו ״שמתי לה״ הוא אמר לפני שהדביק נשיקה קטנה על שפתיי
״אנה!!!״ לפתע שמעתי צרחה
התנתקתי במהירות מלוקאס וראיתי את לורן מתקדמת אלי בזריזות.
הוא תפסה בידי וניתקה את המגע שלי מלוקאס ״לא סיפרת לי?״ היא שאלה
״זה קרה רק אתמול!!״ התכוננתי ״אני יספר לך את הכל אחר כל! מבטיחה״ אמרתי
״חסר לך אם לא!״ היא אמרה
״הוא לפחות מנשק אוב?״ היא שאלה
״לורן!!״ צעקתי לה והסמקתי לפני שחזרתי ללוקאס שצחק ״אז.. אני מנשק טוב?״ הוא לחש באוזני לפני שהדביק נשיקה קטנה על הלחי שלי, גורם להסמיק עוד יותר ולגלגל עיניים.
״תהי מוכנה ב8 אני בא לאסוף אותך..״ הוא אמר
״לאן?״ שאלתי והסתכלתי עליו
״אנחנו יוצאים עם שאר הבנים ולורן״ הוא ענה ונישק את מצחי
״אני אוהב אותך..״ הוא אמר לפני שנשק לשפתיי ויצא מהמסעדה.
------------------

מקווה שאהבתם את הפרק.. אשמח לתגובות❤️

ForgetWhere stories live. Discover now