Little serving & Fake boyfriend

פרק 42

קמתי בבוקר עם חיוך גדול. אני לא ממש יודעת מה אני ותומאס, אבל אחרי אתמול יש לי עוד תקוות. התארגנתי ונכנסתי לחדרה של נועה. "בוקר," אמרתי לאחר שפתחתי את דלת חדרה. "את עדיין ישנה?" שאלתי מופתעת. מה קרה שאני התעוררתי לפניה?

"שש, תני לישון." ביקשה וכיסתה את ראשה עם השמיכה. "נועה, קומי יש בית ספר." אמרתי לה ומשכתי ממנה את השמיכה. "מה השעה?" שאלה. הלכתי לשולחן שנמצא בחדרה ובדקתי בטלפון שלה מה השעה. "עשרה לשמונה. קומי." עניתי לה.

היא התרוממה מהמיטה והלכה לשירותים. "אני מתארגנת ובאה." אמרה וסגרה את הדלת. יצאתי מחדרה וירדתי למטה. בדקתי בטלפון שלי אם היו שיחות מתומאס, אך לא היה כלום. לאחר ויכוחים רבים עם עצמי, החלטתי להתקשר אליו.

"הלו?" ענה. "היי, תומאס, זאת אלינור." עניתי לו. "או, היי." אמר בקצרה. למה הוא נשמע מרוחק? "אתה עסוק? כי אתה נשמע קצת מרוחק." שאלתי אותו. "לא, פשוט רועי נמצא אצלי כרגע והוא לא מפסיק לחפור לי. רצית משהו?" אה, אז רועי אצלו.

"אמ, יצא לי לחשוב על אתמול. אני לא כל כך מבינה מה אנחנו עכשיו." השבתי לו. זה משגע אותי חוסר הידיעה. "אה, טוב, אנחנו-" "אתם זוג!" שמעתי את רועי צורח וכך קטע את תומאס. מבין החברים שלו, רועי הכי חמוד שיש.

"אתה מוכן לשתוק? היא לא שאלה אותך." תומאס צעק על רועי. תמיד כיף לשמוע את הריבים השטותיים שלהם, זה מראה על החברות ביניהם. "אז אני שואלת אותך." אמרתי לו. "אמ, תקשיבי, יש מצב נדבר על זה בבית הספר? פשוט עם רועי, זה קצת קשה." ביקש.

גיחכתי לעצמי כשאמר 'רועי'. הוא הדגיש בכוונה את המילה כדי שרועי יבין את המסר. הם לא מפסיקים להצחיק. "אוקיי, אני אפגוש אותך בכניסה?" שאלתי מקווה שכן. "בטח, ביי נדבר." אמר. "ביי." החזרתי לו וסיימנו את השיחה.

"עם מי דיברת?" נועה שאלה אותי לאחר שירדה. "עם תומאס." עניתי לה וקמתי מהספה. "נו, אז אתם יוצאים עכשיו רשמית?" שאלה אותי. היא לקחה את המפתחות ויצאנו מהבית. "לא יודעת, הוא ביקש שנדבר על זה בבית הספר." השבתי.

נכנסנו למכונית ונועה התחילה בנסיעה לבית הספר. "אוקיי. בהצלחה." אמרה לי וקרצה. גלגלתי את עיניי ולא יכולתי שלא לגחך על המחשבה שעוברת אצלה בראש. "הנה, הגענו." נועה אמרה.

יצאנו מהמכונית וראיתי את תומאס עם רועי בכניסה. "טוב, נועוש, אני הלכתי." הזזתי מהם את מבטי ואמרתי לנועה. "ביי, תהני." אמרה ונפרדנו. התקדמתי אל תומאס ונעצרתי מולו. "טוב, אני אשאיר אתכם לבד." רועי אמר ונכנס לבית הספר. "היי," אמרתי לתומאס וחייכתי אליו.

"היי, שניכנס?" שאל והנהנתי. נכנסנו פנימה וישר כל המבטים הופנו אלינו. "תתעלמי מהם," תומאס לחש לי. "כולם שמעו שנפרדנו ועכשיו כשאנחנו נכנסים יחד זה מבלבל אותם." הוסיף לאחר שנכנסנו לבניין.