האקרית

פרק 57

לוגן

אני קם בבוקר אתמול אמרתי לה שאני אוהב אותה. פעם ראשונה שהוצאת את המילה הזאת מהפה. הדברים שהבחורה הזאת גורמת לי לעשות ולהגיד צריכים להיות כתובים בדפי ההיסטוריה. אתמול שהיא עבדה עליי ואזקה אותי חשבתי שאני הולך לרצוח אותה. כמה אומץ יש לה? אין לה פחד והאמת אני מת על זה. היא לא צפויה, מסקרנת פראית.
מצד אחד זה מעצבן אותי, היא לא מפחדת ממני וזה מסוכן מאוד כי היא מתחילה לעלות לי על העצבים, ואני שואל את עצמי למה לא לקחת את אחת מרבות ההצעות שקיבלתי לשידוכים עם נסיכת מאפיה שגדלה וחונכה לעשות מה שהבעל אומר בלי וויכוחים. היו לי חיים קלים ובלי עצבים. אבל לא אני, הייתי חייב להתאהב במישהי פסיכית כמוני אם לא יותר, שתכניס אותי לצרות, אבל על מי אני עובד? בטח לא על  עצמי. אני מכורה אליה ברמות קשות, הדברים שאני מוכן לעשות בשבילה מפחידים אפילו אותי. אתמול נקמתי את נקמתה, קילפתי את העור של מאט עם סכין והשארתי אותו לדממם למוות מפצעיו וזה הרגיש כל כך פקינג טוב. כל מי שהתעסק איתה או יאיים עלייה, ימות.
אני מחבק את גופה כשהיא מעוררת. "בוקר טוב."
"בוקר טוב."
"מה את עושה היום?"
"לא יודעת, אני רוצה לחזור ללימודים."
"תחזרי, כל מה שיגרום לך לחייך תעשי."
"אני אוהבת אותך." היא אומרת לי שוב ומנשקת את שפתיי. "אתה יודע מה בא לי?"
"מה?"
"ללמוד לנהוג."
"למה את צריכה? יש לך את אנדרו ועוד חייל צמוד. הם ייקחו אותך לאן שאת רוצה."
"סבבה אבל אני רוצה גם ללמוד לדעת לנהוג. גם אותך מסיעים לכל מקום אבל יש לי רישיון נכון?"
"נכון ארנבונת קטנה שלי, יש לי רישיון ואני חייב לקחת אותך איתי לנסיעה."
"לא נראה לי, תודה."
"למה?" אני צוחק.
"כי אם אתה נוהג כמו שאתה מזיין, אז לא תודה. אני אוהבת את החיים שלי כרגע." היא עונה לי ומדליקה אותי. פאק הזין שלי מתחיל להתקשות.
"ואיך אני מזיין?" אני שואל אותה, ומתמקם בין רגליה.
"מהר, חזק, קשוח..." היא אומר כמעט בגניחה שאני משפשף את הזין שלי על המקום הרגיש שלה.
"אני שומע תלונה בקול שלך?"
"לא-" היא קוטעת את דבריה כשאני חודר לתוכה. החום שלה שורף לי את הזין.
"את אוהבת את זה ככה, מהיר וחזק, אחרת את לא גומרת." אני אומר לה כשאני נע בתוכה.
"אני אוהבת אותך."
"ואני מתכוון לנצל את זה לטובתי." אני אומר, היא חייכת אליי בעיניים חולמניות. פאק היא תהרוג אותי. אני יוצא מתוך החום שלה והופך אותה על הבטן, מתמקם שוב בין רגליה, אני מניח את היד שלי על הבטן התחתונה שלה, מרים אותה מעט כדי להחליק לתוכה שוב. וחודר אליה, זה מרגיש כל כך פאקיג טוב. אני נושך אותה בכתף כשהיא מקמרת את הגב שלה ומבליטה את הישבן המושלם שלה.
"את כל כך פקינג סקסית שזה מטרף אותי. אני מכור."
"ואני מתכוונת לנצל את זה לטובתי." היא אומרת לי החוצפנית הזאת.
"אני מוכן לרצוח בשבילך." אני אומר לה. כל הדיבורים האלו מחרמנים אותי יותר, ואני מרגיש שעוד שנייה אני גומר. אני שולח את היד שלי, לאיברה המתוח ומתחיל ללטף אותו, אני חייב שהיא תגמור לפניי. "אני אחתוך למי שיגע בך את האצבעות, ואקלף לו את העור, את צריכה רק להצביע עליו ואני אעשה את זה." אני אומר ומרגיש אותה מתכווצת סביב הזיין שלי. הכוס החמדן שלה שואב אותי לתוכה כשאני גומר בגניחה.
"לוגן אני לא רוצה שתרצח בשבילי אף אחד."
"את משקרת, הדיבורים על זה מדליקים אותך, פקינג גמרת לי על הזין עכשיו, עוד שנייה שברת לי אותו."
"איזה בבון אחד, אתה יודע שאתה לא חייב להגיד בקול כל מה שעובר לך בראש?"
"אה, אני לא? חשבתי שזה הקונספט."
"מעצבן אחד."
"אז איך את מתכוונת לנצל אותי? חוץ מהגוף שלי כמובן."
"אתה תלמד אותי לנהוג."
"אין סיכוי, אסדר לך את אנדרו."
"אתה."
אליסיה אני לא רוצה לריב איתך, עדיף לך לקחת מישהי שישב לידך בשקט ולא יתלונן על זה שתגרמי לו בחילה."
"אני צריכה אותך."
"מה זה משנה?"
"כי אתה נותן לי בטחון," היא אומרת לי ומעבירה את ידיה הקטנה והעדינה על החזרה שלי, ומשרבבת שפתיים. "תעשה את זה בשבילי?" סעמק אני מקלל בליבי. נפלתי איתה חזק.
"בסדר." אני עונה לה וחיוך יפה נמתח על השפתיים היפות שלה. אני פקינג גמור. מכור. "מכשפה." אני אומר לה כשאני משתלט על השפתיים המפתות שלה.

"אליסה תעצרי!" אני צועק לה ומחזיק את ידית הבטחון שמעל הדלת. היא עוצרת בחריקת בלמים. אלוהים ישמור איך הסכמתי לזה. לפעמים אני פועל מהזין ולא מהראש. "זאת פקינג מכונית של מיליון דולר."
"התבלבלתי בין הגז לברקס, תירגע."
"את כרגע אומרת לי שהתבלבלת בין הגז לברקס ואת רוצה שאני אירגע?"
"איזה דרמתי." היא אומרת ולוחצת על הגז. החלטתי ללמד אותה לנהוג קצת שתחוש את ההגה ולא תפחד לפני שהיא תתחיל ללמוד אצל מורה נהיגה. אנחנו עושים סיבובים סביב האחוזה. היא נכנסת לסיבוב שוב מהר מידי. "תאטי!"
"אני יודעת מה אני עושה." היא אומרת. "שיט!" היא צועקת כשההגה בורח לה, אני תופס אותו.
"תורידי את הרגע מהגז!" אני צועק ומרים אמברקס שנייה לפני שאנחנו מתנגשים בחומה. "עכשיו אני מבין למה התעקשת שאני אבוא אותי, את רוצה לרצוח אותי ולהתאבד."
"איך אתה אוהב להגזים, אם הייתי רוצה לרצוח אותך, הייתי תוקעת אותך במעלית ומפילה אותה שתתרסק."
"תודה באמת, תזכירי לי לא להיכנס למעליות יותר."
"אין לך סיבה לחשוש עדיין."
"יופי הפכת אותי בזה הרגע לגבר שמח."
"חשבתי שאתה כבר שמח, שאת מלמד אותי לנהוג."
"לא, הייתי גבר מאושר, עכשיו אני גם שמח."
"הבנתי אותך, גבר מאושר ושמח. מה עכשיו?"
"קחי רוורס." אני אומר לה והיא מעבירה להילוך רביעי. "לא טוב." היא מנסה שוב. אני מניח את היד שלי על שלה ומכניס לרוורס. "תני קצת גז." היא נותנת יותר מיד והגוף שלי נזרק קדימה, ואני בולם את עצמי עם היד שלי, ומקבל מכה מהדשבורד. "פקינג שיט." אני מקלל בשקט.
"סליחה."
"תמשיכי." אני אומר לה ונושך את השפתיים, אני מזכיר לעצמי שאני אוהב אותה ואני לא יכול להרוג אותה, ושבכלל הסכמתי לכל הדבר הזה. היא נותנת מכות קטנות של גז שגורמות לי בחילה. אני בחיים לא עולה איתה יותר על הרכב. היא מעבירה להילוך ראשון ונוסעת. היא משלימה סיבוב אחד נורמלי.
"איזה כיף לנהוג זה קלי קלות. לא הבנתי מה עשית סיפור כזה גדול."
"בשביל לקבל רישיון את צריכה להתחיל ללמוד תמרורים וללמוד את החוקים."
"אני לא צריכה, אם אני רוצה מחר בבוקר יש לי רישיון."
"כן? ואת תעלי על הכביש ותסכני אנשים?"
"לא."
"כמו שחשבתי. תשבי ללמוד תמרורים ותעברי מבחן כמו כלום." אני אומר לה כדי להרוויח זמן, לא בא לי שהיא תסתובב לבד בכבישים בלי השגחה שלי. היא מסתכלת עליי. "תסתכלי קדימה." אני אומר לה. היא עוצרת את הרכב.
"כן חכם בלילה, בוא נראה אותך נוהג." היא אומרת ויוצאת מהרכב ובאה לצד שלי. אני יוצא מהרכב ונכנס למושב של הנהג. היא מתיישבת לידי. אני נושם לרווחה. "אתה נראה כאילו ניצלת ממוות."
"ככה אני באמת מרגיש. חזר לי הבטחון."
"נו באמת!" היא מתעצבנת.
"תחזיקי חזק." אני אומר לה ונוסע לכיוון השער של האחוזה. אני יוצא פונה לכיוון הכביש המהיר, אני עוצר ברמזור. "את רואה, ככה עוצרים, צריך ללטף את הגז. לא לתת לא מכות."
"שחצן."
"אני מסביר לך שתלמדי."
"עד עכשיו צעקת עליי והורדת לי את הביטחון."
"הייתי על הגהה בדיוק עשר דקות והתחמקנו בנס מעשר תאונות."
"איזה מגזימן אתה." היא אומרת. כשאני מכנס לכביש המהיר. אני לוחץ על הגז ומשייטת בין מכונית. "תאט."
"למה?"
"כי אני רוצה לחיות."
"אם אני הסכמתי לשבת לידך, תאמיני לי שאין לך זכות דיבור." אני אומר כשאני יוצא ביציאה הקרובה וחוזר לכיוון האחוזה.
"אתה נוהג בסדר." היא אומרת לא רוצה להחמיא לי.
"גם את נוהגת חמוד," אני לוקח את היד שלה, שמונחת על משענת היד בין הכיסאות ומביא אותה לפי, ומנשק אותה. החיוך היפה שאני מכור אליו מתפשטת על השפתיים שלה ואז אני מבין איך הסכמת לעלות על הרכב שהיא נוהגת.
"אני מחר חוזרת ללימודים ואני לא רוצה בייביסטאר."
"אליסה אני אומר לך חד משמעית, זאת מלחמה את לא תנצחי בה. את לא מסתובב בלי הגנה. זה לא יקרה."
"אני לא צריכה הגנה."
"את כן, על ביטחון אני לא מתפשר. גם לליאו יש הגנה, וגם למייקל."
"ולך יש מלווים כל הזמן?"
"מה נראה לך?"
"שלא, הנה תראה אותנו עכשיו לבד."
"תסתכלי במראה על הרכב השחור מאחורינו." אני מבקש ממנה. אני בחיים לא יוצא משטח האחוזה בלי חיילים שלי. "שימי לב שאני פונה עכשיו." אני אומר לה ופונה, הם פונים אחריי.
"אוקיי הבנתי, אבל למה הוא צריך לעקוב אחריי?"
"כי האוניברסיטה גדולה, יכולים לחטוף אותך בהפסקות, ואף אחד לא ידע."
"אוקיי, אבל הוא כפוף אליי ולא אליך."
"לא."
"לוגן אני לא מתפשרת על זה, אני אומרת לך עכשיו חד וחלק, אני מבינה שאתה דואג לי ואני מקבלת את זה, אבל לא אתן לך להשתלט לי על החיים. אם אתה אוהב אותי כמו שאתה טוען, התאהבת בי איך שאני, ידעת לאן אתה נכנס. אני חופשיה לעשות מה שאני רוצה. זה לא יעבוד בשום צורה אחרת." היא אומרת לי ואני לופת את הגהה חזק. מגיע לי הבאתי את זה על עצמי שבחרתי בה. יכולתי לקחת אישה צייתנית. שתעשה כל מה שאני רוצה ובמקום זה בחרתי בבחורה הכי חוצפנית ושלא ניתנת לשליטה. ואני פקינג אוהב אותה, המחשבה שהיא תעזוב אותי מעוררת אצלי שיא חדש של פסיכיות.
"בסדר." אני עונה כאילו יש לי ברירה. אם אשים לה סביב הצוואר רצועה והיא תרגיש בתוך כלוב היא תעזוב אותי ואני לא יכול לאפשר את זה. אני מכור אליה ברמות קשות.
"תודה שאתה מבין אותי." היא אומרת ומניחה את יד על הכתף שלי, הנגיעה הקטנה הזאת מספיקה כדי שאני ארגיש התעוררות במכנסיי ואת הלב שלי פועם. זה הכוח שיש לה עליי ולכן היא מסוכנת בשבילי, היא כמו רעל בוורידים שלי. אני צריך לברוח ממנה כמו אש, אבל אני מזוכיסט ידוע, היא גורמת לי להרגיש חיי שוב. היא כל הזמן אומרת שאני זה שהחזיר לה את החשק לחיים, אבל היא לא יודעת שהיא עשתה את אותו הדבר בשבילי. אני מחנה מחוץ לאחוזה.