האקרית

פרק 51

לוגן

אני רוצה אותה כל כך, אבל הנקמה מעל הכל. אני משנן את זה שוב ושוב כשהיא יוצאת מהחדר. אני לא יכול לוותר על הנקמה היא כל כך קרובה. הנייד שלי מצלצל זה דון.
"כן."
"בוס איתרתי את כריסטינה, האקרית של בראין. היא קנתה כרטיס אחד לבת של בראין. מחלקה ראשונה. הטיסה יוצאת עוד שעה."
"מעולה. אליסה בדרך אלייך והיא יודעת הכל." אני מכין אותו מראש ומנתק והולך לכיוונו, לחדר במחשבים.
"אני מצטער." אני מספיק לשמוע את דון אומר לה. אליסה לא עונה לו ומתרכזת במחשב. אני מסמן לדון להתנהג רגיל. אני מחייג למייקל.
"סע עכשיו לשדה התעופה. נסיכת הקרח עולה על טיסה לבוסטון. כך איתך את ונסה, שתתחזה אליה ותעלה על הטיסה במקומה. אם אתה רוצה להתחתן אני מציע לך להזדרז." אני מנתק.
"דון תתחבר למצלמות התנועה. אני רוצה לדעת מתי אמבר יוצאת לכיוון שדה התעופה."
"הצלחתי להיכנס, אני בתוך המטוס." אומרת אליסה. "וגם בדקתי את הלוח הטיסות, המטוס ממריא עוד חמש שעות."
"מעניין למה הוא שלח את הבת שלו לפניו." אני מהרהר בקול.
"אולי הוא מתכנן מתקפה, אז הוא רוצה שהבת שלו תהיה בטוחה."
"כן, אחרי הכל הוא צריך את העזרה של המאפיה בבוסטון. הוא פשוט שולח להם את הסחורה עכשיו, שהיא תהיה מוגנת שם." אני אומר במרירות.
"אליסה, תהיה על החברה של דון. תבדקי מה היא מתכננת לנו." אני מבקש ממנה.
"אני על זה." היא אומרת.
"בוס אמבר יצאה מהבית." אומר לי דון ואני מחייג למייקל.
"הגוזל עזב את הקן." אני אומר ומנתק.
אליסה ודון מרוכזים, ואני מנסה לשמור על קור רוח הכל חייב לדפוק כמו שעון. המחשבה שאליסיה תעזוב אחר כך לא מניחה לי. אני רוצה אותה כל כך. עכשיו גם שאני יודע איך הוריה מתו, אני מרגיש שזה הגורל הפגיש בינינו, למרות שאני לא מאמין בשיט הזה אבל עדיין לוותר על הנקמה שלי נראה לי קיצוני מאוד.
כעבור כמעט חצי שעה מייקל מחייג אלי. "שלגיה עם שבעת הגמדים והצייד בדרך ליעד."
"מעולה." אני אומר ומנתק. איזה אושר, נסיכת הקרח בידינו. עכשיו נשאר רק ההורים שלה והנקמה מושלם. אז למה אני לא מרגיש שמח?
"לוגן, משהו מוזר קורה כאן." אומרת אליסיה.
"מה קורה?"
"יוצאת שיחה מהאחוזה של בראין לתחנת המשטרה."
"תקבלי את השיחה." אני אומר לה.
"משטרה שלום, במה אוכל לעזור. "היא עונה ושמה את השיחה ברמקולים של המחשב.
"חטפו אותי. אני מחזקת בשבי באחוזה של משפחה אוונס... אני ממש מפחדת."
"אני מאתרת את הנייד שלך, אל תנתקי." אליסה אומרת מסתכלת עליי כדי לקבל הנחיות, אני מסמן לה לזרום עם השיחה. "תרגיעי שלחתי ניידות אלייך. את יכולה להגיד לי איפה בדיוק את נמצאת?"
"לא. אני במקום חשוך. אני לא רואה כלום."
"אז איך את יודעת איפה את נמצאת? מי לקח אותך?"
"אני לא יודעת, אני לא זוכרת." היא אומרת. אליסה שמה על השתק. "מה להגיד לה?"
"תגידי לה שהיא התבלבלה, שהיא נמצאת באחוזה של אייסט, ושאני בדרך לשם." אליסה מהנהנת לי.
"יש לי מיקום שלך, חמודה התבלבלת זה מראה לי שאת באחוזה של אייסט."
"לא יכול להיות."
"מאוד יכול להיות. תגידי לבראין שלוגן בדרך אליו." אומרת אליסה וכריסטינה מנתקת את השיחה.
"בום!" אומר דון. "שיחקת אותה."
"כל הכבוד." אני אומר לה ובא לי לנשק אותה כל כך, אבל אין לי את הזכות האת, ותרתי עליה בשביל הנקמה שלי.
"הוא מקדים את הטיסה." אומרת אליסה. "שעת הטיסה השתנתה לעוד שעה וחצי."
"רכב ממוגן יוצא מהאחוזה." אומר דון.
"תעקוב אחריו במצלמות התנועה."
"רגע עוד רכב יוצא." אומר דון.
"הם מנסים לבלבל אותנו. הם לא יודעים, שאנחנו יודעים על המטוס הפרטי שממתין להם." אומרת אליסה.
"אז אנחנו נשחק את המשחק שלהם." אני אומר ומצלצל לאנדרו.
"כן בוס." תעקבו אחרי שני הרכבים שיצאו עכשיו מהאחוזה של בראין. תנו להם לנסוע קצת לפני שתפתחו בירי."
"קיבלתי." הוא אומר ומנתק.
"עוד שני מכונית ספורט יצאו מהאחוזה." מעדכן דון.
"יופי, הוא מפוחד. רוצה לבלבל אותנו." אני אומר ומחייג לאנדרו. "תחזור לאחוזה ותארגן עשרים חיילים, אני רוצה שתכנסו לאחוזה. תהרגו את כולם. תעדכן אותי שאתם מחוץ לאחוזה." אני מנתק.
"דון אתה יכול להיכנס למצלמות באחוזה?"
"אני אנסה." הוא עונה לי.
"אליסה לפי דעתי הם כבר בדרך, אני צריך שתאתרי לי אותם ברגע שיכנסו לשדה תעופה."
"הצלחתי!" קורא דון והמצלמות של אחוזת אייטס עולים על אחד המסכים. "תכוון את אנדרו כשהוא יכנס עם החיילים, תהיה העיניים שלו." אני אומר כשהנייד שלי מצלצל. זה מייקל.
"תעדכן אותי." הוא מבקש.
"אנחנו ממתינים שהם יגיעו לציפור. בינתיים אנדרו מארגן עשרים חיילים, אני רוצה להשתלט על האחוזה."
"מעולה."
"איך הולך עם נסיכת הקרח?" אני שואל אותו
"עדיין ישנה."
"בהצלחה איתה." אני אומר לו והוא מנתק. אנדרו מחייג אליי.
"אנחנו מוכנים."
"אתם כבר יכולים להיכנס, בראין לא בתוך האחוזה, הוא יצא. תהרוג את כולם אני רוצה להשתלט על האחוזה."
"קיבלתי."
"דון מחייג אליך, הוא יהיה העיניים שלך דרך המצלמות. שים אוזניות." אני אומר לו ומנתק. דון מחייג אליו ואני שומע שהוא מתחיל לכוון אותו.
"בראין נכנס לשדה תעופה." מעדכנת אותי אליסיה. המחשבה שאצטרך לוותר עליה מכבידה עליי כל כך. אולי אני עושה טעות, אני יכול לדפוק לבריאן כדור בראש ולשחרר את התיק הזה מעל הגב שלי. קשה לי לוותר על הנקמה, אני רוצה שהוא יחוש את החוסר עונים שמטוס מתרסק, זה רק צדק פואטי שהוא ימות באותה הדרך. חבל שאני צריך להפסיד את אליסיה. היא גם ככה שרוטה מדי בשבילי, על מי אני עובד אני מכורה אליה ברמות קשות.
"אליסה, התחרטתי."