האקרית

פרק 24

לאחר ארבעים דקות שבהם לוגן רץ ללא הפסקה ואני בעיקר הלכתי, הוא יורד מההליכון ואני ממהרת לרדת אחריו.
"זה היה אימון טוב." אני אומרת כלי סחוטה. לוגן שותה מים ופתאום מוריד את החולצה. אלוהים תרחם עליי. אני משתדלת לשתות מהבקבוק שלי ולא להסתכל על הגוף שלו לוהט שלו. שרירים משורטטים ורבועים בבטן שכל גבר רק חולם עליהם. וקעקועים על יד אחת ופזורים לו על הגוף, בניהם צלקות, אבל יפות לא מכוערות כל שלי. העור שלו מבריק מזיעה.
"אם תמשיכי לטרוף אותי במבטים אני לא אחראי למעשים שלי."
"אתה צריך מקלחת."
"בהחלט, מקלחת קרה, כי הזין שלי עומד רק מלהסתכל עלייך."
"סוטה."
"למחשבות שיש לי עלייך צריך לקשור אותי למיטה ולשים אותי בבית משוגעים."
"זה אשכרה עובד לך על נשים?"
"לא יודע, לא ניסיתי כי מספיק שאני מסתכל לכיוון שלהן והן ממתינות לי עירומות במיטה."
"כמו קלואי?" אני שואלת והוא קופא לרגע.
"אני מבין שליאו כבר התבכיין לך."
"זה ממש השפיע עליו."
"זה יעבור לו. אפשר עכשיו לחזור להתאמן?"
"עוד לא סיימנו?" אלוהים הוא רוצה לגמור עליי היום?
"עבדנו על שרירי הרגלים, עכשיו אימון חזה וסיימנו." הוא אומר והולך ומביא לי כפפות אגרוף. "קחי."
"מה אני אמורה לעשות עם זה?"
"לתת אגרופים לשק." הוא אומר ואני אוהבת את הרעיון הזה. אני שמה אותם על הידיים שלי בעזרת לוגן. "תראי את צריכה לתת את האגרוף ככה." הוא מדגים לי, "לא לשבור את הכף יד, תמיד להשאיר אותה ישרה."
"אוקיי הבנתי." אני אומרת, הוא הולך להחזיק את השק, ואני מתחילה לתת לשק אגרופים כמו שלוגן אמר לי.
"יותר חזק," מעיר לי לוגן, אני מתעלמת ממשיכה בשלי, "מה את מלטפת אותו, תני יותר חזק."
"תסתום," אני נוהמת עליו וממשיכה.
"מה את מדגמנת לפרסומת? תני כבר אגרופים חזקים." הוא צועק עליי ובמקום לכוון לשק אני מכוונת את האגרוף לכתף שלו.
"זה מספיק חזק?" אני שואלת ונותנת לו עוד אגרוף, "ואיך זה?" עוד אגרוף.
"אם תתני לי עוד אגרוף את תשלמי על זה."
"מה תעשה?"
"תצטרכי לתת לי אגרוף כדי לדעת." הוא מתגרה בי בחיוך, קורא עליי תיגר. הוא שכח שיש לי נטיעות אובדניות? אני נותנת לו אגרוף ישר לפניו. הוא לא ציפה לזה, כשהוא חוזר להביט בי, יש לו מבט של רצח בעיניים ויורד לו דם מהשפה. הוא מרים את ידו ונוגע בשפה מנגב את הדם.
"טעות גדולה," הוא אומר ושולח יד לתפוס אותי, אני שולחת אליו עוד שני אגרופים. זה כבר לא מזיז לו הוא חדור מטרה לתפוס אותי, והוא מצליח לתפוס את שתי ידיי. הוא מוריד לי את הכפפות וגורר אותי לדלת.
"לאן?"
"אני הולך לקשור אותך לעץ בחוץ."
"מה? לא!" אני אומרת בפאניקה, אני יודעת שהוא יעשה את זה. אני לא מאפשרת לו לפתוח את הדלת ומניחה את ידי על הבטן שלו, "תעצור רגע," אני מבקשת ומתחילה לתפס עם היד שלי לכיוון החזה שלו. העור שלו חם ונעים, אצבעותיי חוקות את גופו.
"מה את עושה?" הוא שואל כשהוא אוחז בידי.
"אני רוצה לנקות לך את הדם." אני אומרת ומושכת אותו אליי, הוא מאפשר לי לכופף אותו. אני מלקקת לו את השפה ואז מכניסה אותה לפי. לוגן לא עומד בזה וטורף אותי, הוא מעמיק את הנשיקה הלשון שלו פולשת לתוך הפה שלי וגונבת לי את כל האוויר. הוא מרים אותי ואני כורכת את הרגליים שלי סביבו. כל כך בא לי עליו שאני מרגישה את כל הגוף שלי מעקצץ בציפייה.
"אל תתחילי משהו שאת לא יודעת איך הוא יגמר." הוא לוחש לי בקול צרוד ליד האוזן. ואני מחליטה ללכת על זה עד הסוף.
"אני רוצה אותך," אני לוחשת לו, ומזיזה את אגני על שלו. איברו עומד חזק ואני כבר לו יכולה לחכות.
"את בטוחה?"
"כן," זה מספיק לו כדי לנעול את הדלת ולקחת אותי למזרון. הוא מניח אותי ונשכב מעליי. הוא מנשק את צווארי ומרים לי את החולצה ואת הגופייה ומכניס את הפיטמה שלי לתוך הפה שלו. זה שולח גיצים של חשמל אל איברי ואני מתפתלת תחתיו לא מסוגלת להמתין יותר. הוא ממשיך למטה ומוריד לי את הטייץ עם התחתונים. ומתרומם אליי, מנשק לי את השפתיים ושולח את אצבעותיו אל אברי.
"פאק לוגן," אני גונחת זה כל כך טוב.
"את כל כך רטובה שהאצבעות שלי טובעת."
"זה טוב?" אני מוצאת את עצמי שואלת.
"זה מעולה," הוא צוחק ומנשק את שפיי. "פאק אין לי קונדום כאן."
"אני לוקחת גלולות."
"ברגע זה התאהבתי בך." הוא אומר.
"איך אתה יודע לגרום לבחורה להרגיש מיוחדת." אני אומרת והוא צוחק. הוא מנשק אותי שוב וחודר לתוכי לאט. אני מרגישה כאב, חיכוך מתוק שמטלטל את כל עולמי. אני אוחזת בכתפיו בחוזקה. הוא נעצר שכולו בתוכי. הוא מסתכל עליי.
"את תגרמי לי לעשות פדיחות, אני עוד שנייה גומר. את בסדר?"
"כן."
"כואב לך?"
"כאב כזה שאני רוצה להמשיך להרגיש." אני אומרת ומתחילה להזיז את אגני.
"פאק אליסה זה יותר טוב מכל מה שדמיינתי."
"ודמיינת הרבה." אני אומרת והוא שוב צוחק לעזאזל הצחוק הזה שלו.
"אין לך מושג." הוא אומר ומנשק את שפתיי ומתחיל לנוע בתוכי. לצאת והיכנס שוב ושוב. השפתיים שלו ממשיכות לצוואר ומשם לאוזן שלי הוא מלקק לי אותה ואני מתחילה להרגיש את כל הזרמים הנעימים שמטיילים לי בגוף מצטברים באיבריי ורק ממתינים להתפוצץ. הגניחות שלי מתחזקות וגם שלו, הוא מתחילי להגביר את הקצב, עד שאני מרגישה את הפיצוץ הגדול. אני מאבדת שליטה על גופי כשאיברי מתחילי להתכווץ ואני מנסה לסגור את רגליי, אבל לא יכולה כי הוא ביניהם. הזרמים נשלחים ומגיעים עד קצוות אצבעותיי ואני מאגרפת את אצבעותיי מרוב עונג.
"ואוו מה זה היה עכשיו. מה קרה לגוף שלי?"
"זה נקרא לגמור ארנבונת."
"גם אתה גמרת?"
"בהחלט," הוא מחייך ומניח את ראש על כתפי. אני מרגיש אותו יוצא ממני יותר רפוי. הוא נשכב על גבו ומתנשם. "טוב את הפעילות הגופנית הזאת האמת לא תכננתי."
"מכל הפעילות הגופנית שעשינו היום, מזאת הכי נהנתי."
"אני שמח ארנבות. עכשיו בואי יש לנו עוד יום ארוך לפנינו." הוא קם. אני לובשת את הטייץ שלי. ומסדרת את החולצה, שלמזלי הוא לא הוריד. לא היה לי נעים להתחיל להסביר לו למה אני מעדיפה אותה עליי. בדרך לחדר אני מרגישה רטיבות בין הרגליים שלי.
"פאק על הרטיבות הזאת דיברת?" אני שואלת את לוגן כשאני נוגעת בירך שלי.
"לא ארנבונת. זה לגמרי אשמתי."
"זה מגעיל. תראה כולי מלוכלכת."
"ואני לא יכול להגיד שאני מצטער. לראות את הזרע שלי מלכלך לך את הירכיים מעמיד לי שוב את הזין." הוא צוחק.
"תרחיק את הדבר הזה ממני!" אני אומרת לו והוא שוב צוחק. הוא תופס אותי ומנשק אותי על השפתיים משתיק אותי בנשיקה.
"לכי תתארגני ונפגש לארוחת בוקר ונתחיל את היום." הוא אומר ואני מהנהנת. הוא עולה במדרגות לחדרו ואני ממשיכה לחדרי.
אני נכנסת תחת המים, פאק מה עשיתי? שכבתי עם פקינג לוגן ועוד נהנתי. האונס בכלל לא חזר אליי בפלשבקים כמו שחשבתי שיקרה. בגלל זה נמנעתי מכל קשר עם גברים, אבל זה היה קסום. וזה לא יכול לחזור על עצמו. מה לעזאזל אני עושה? הוא כלא אותי כאן נגד רצוני. האם זה מה שנקרא תסמונת שטוקהולם, אני מתאהבת בשובה שלי? פאק אני מקווה שלא. האמת הוא בכלל לא ציפה לזה ממה שהוא אמר וגם אני לא! מה השתלט עליי שמשכתי אותו לנשיקה וליקקתי לו את הדם? אני לא יודעת מה זה היה אבל אני גם לא מתחרטת על זה. כל כך נהנתי. לוגן מחזיר לי משהו שאיבדתי לפני שנים. את החשק לחיות לחוות דברים חדשים אולי אחרי הכל זה הגורל שלי. לפגוש את לוגן שיחזיר לי את החשק לחיים. אני רק מקווה שבסופו של דבר הלב שלי יישאר אצלי ולא אצטרך להשאיר אותו במאוחר באחוזה של לוגן.