האקרית

פרק 55

אליסה
אני מסיימת לאכול ומעדכנת את אנדרו שאני יוצאת לרחוב של חסרי הבית. ליאו כבר יגיע לשם עם כל הבובות שהוא קנה.
אני יוצאת מהאחוזה ומסמסת ללוגן.
אני: יצאתי עם אנדרו, אחזור בערב.
בבון: לאן?
אני: מה זה משנה?
בבון: עוד פעם למסכנים שלך?
אני: אל תתחיל.
בבון: אני רק גומר, ומעדיף בתוך הכוס הקטן שלך.
אני: אני לא יודעת למה אני ממשיכה לסבול אותך!
בבון:  כי את אוהבת את הזין שלי
אני: זה שאני אוהבת אותו, לא אומר שאני צריכה להשתמש בו...
בבון: זה היה רמיזה שאת לא תשתמשי בזין שלי?
אני: אולי
בבון: לילה אחד אני לא נותן לך לגמור, את תקרעי ממני את הבגדים
אני: יש דרכים אחרות בהם אני יכולה לגמור, כמו לגעת בעצמי כמו שאני עושה ממש עכשיו בלי שאף אחד יראה...
המכשיר מתחיל לצלצל לי ביד ואני מחייכת.
"כן." אני עונה ללוגן.
"אליסה זה לא מצחיק אותי את שומעת." הוא אומר בקול קטלני ומאיים.
"לא התכוונתי להצחיק אותך."
"אל תדליקי אותי, אף אחד לא נוגע בכוס שלך, כולל אותך. את מבינה את זה?"
"זה הגוף שלי ואני אעשה איתו מה שאני רוצה. אתה שומע." אני לוחשת לו כדי שאנדרו לא ישמע. לוגן מנתק את השיחה. אני מסתכלת על הנייד בהלם, חוצפן. אנדרו מקבל שיחה.
"כן, בוס. מיד." הוא אומר ומנתק. "תחזור חזרה לאחוזה." הוא אומר לחייל שלו שנוהג.
"למה אני שואלת?"
"הוראות ממר אוונס."
"אנדרו תקשיב לי ותקשיב טוב. אני לא חוזרת לאחוזה, תיקח אותי לאיפה שביקשתי." אני מנסה בקול סמכותי כמו שעושה לוגן.
"אליסה עם כל הכבוד, ואני באמת נותן לך כבוד. לוגן היחידי שאני מקבל ממנו פקודות." הוא אומר לי ואני לא רוצה לסבך אותו עם לוגן אבל חשוב לי לצאת המילה שלי.
"תגיד לחייל שלך לעצור את הרכב עכשיו. תן לי לצאת תגיד ללוגן שברחתי לך."
"אני לא אעשה את זה." הוא אומר והחייל שלו סוגר את כל הנעילות ברכב.
"אני יפליל אותך ברצח." אני מאיימת.
"אני מעדיף לשבת בכלא, ולא לשכב מתחת לאדמה, כי לשם לוגן ישלח אותי אם לא אחזיר אותך הביתה." הוא אומר, ואני מניחה לו, לא רוצה שלוגן יהרוג אותו בגללי. לוגן כל כך הולך לחטוף ממני על התעלול הזה. זה הסוף שלו, אני אסגור לו את הגישה לכסף שלו! אני אשתלט לו על הנייד ואמרר לו את החיים, אני אראה לו מה זה להתעסק איתי! הרכב נכנס לאחוזה ונצער לי ליד הכניסה. החייל פותח את הנעילה ואני יוצאת. לרגע אני שוקלת להיכנס לאחת המכונית כאן ולנסוע אבל אין לי רישיון נהיגה ואין לי מושג איך נוהגים, מחדל שאני חייבת לתקן דחוף. אני כל כך הולכת לריב איתו עכשיו. אני אראה לו שהוא התעסק עם הבחורה הלא נכונה. אני נכנסת לבית בעצבים, והולכת למשרד שלו. אני פותחת את הדלת בדרמתיות, לא מעניין אותי עם מי הוא נמצא. מייקל נמצא איתו.
"את מי את הולכת לרצוח?" מייקל שואל אותי כשהוא רואה את המבט בעיניי.
"למה את נכנסת בלי לדפוק על הדלת?" לוגן מתגרה בי.
"אתה ממש הולך על חבל דק." אני אומרת לו. "מייקל תסלח לנו בבקשה."
"בוודאי." הוא ממהר לברוח, אני עוצרת אותו ביציאה. "יש ללוגן במשרד אזיקים?" אני לוחשת לו. הוא מסתכל עליי ואז על לוגן.
"מגירה שנייה מימין, ויש לולאות על הרצפה." הוא לוחש לי חזרה. "והאקדח נמצא במגירה הראשונה." הוא אומר ואני מתחילה לצחוק.
"אני חייבת לך טובה." אני אומרת לו.
"אני ארצח אותך." אומר לוגן.
"סליחה אבל היא יותר מפחידה אותי ממך." עונה לו מייקל ויוצא מהמשרד. אני מתקרב אליו, ועוברת את השולחן.
"אז החזרת אותי לאחוזה..." אני מתחילה להגיד. הוא נשען על הכיסא עם חיוך שחצן על השפיים.
"תלמדי כולם עושים מה שאני מבקש."
"מדהים." אני אומרת, ונשענת על השולחן בין רגליו. "אז אני לא צריכה לנעול את הדלת?" אני אומרת שאני מורידה את החלוצה שלי.
"לא, לאף אחד אין את האומץ להיכנס לכאן, בלי לדפוק."
"מדהים." אני שוב מחזקת לו את האגו כדי שיוריד מגננות. אני מורידה את המכנסיים שלי, ועומדת מול רגליו רק בהלבשה תחתונה.
"מה את מנסה לעשות?"
"מה זאת אומרת?" אני משחקת אותה. "כבר הבאת אותי לכאן, אז חשבתי לנצל את ההזדמנות ולהשתמש בזין הגדול שלך כדי לגמור."
"את לא כועסת עליי?"
"בהתחלה כעסתי מאוד ואני אמשיך לכעוס עלייך אחר כך, אבל אני צריכה אותך בתוכי כל כך. אני רטובה רק מהמחשבה."
"בואי אליי." אני מתקרבת אליי ומורידה את הגוזיה ומניחה אותה על עינו ומנשקת את שפתיו עם היד אני פותחת את המגירה בשקט ומוציאה את האזיקים. אני רואה את הלולאות על הריצפה. אני מתכופפת ומניחה את האזיקים על הרצפה שאני פותחת לו את המכנסים, הוא מרים את הגוזיה מעט לראות מה אני עושה והיא נשארת על המצח שלו. אני מושכת את התחתונים שלו למטה וחושפת את איברו הקשה אני מעבירה עליו יד אחת, הוא מניח את ראשו על המשענת וגונח. ביד השנייה אני סוגרת את האזיק על הלולאה, ואז על הרגל שלו ומתרחקת, לא לפני שאני לוקחת את המפתחות של האזיקים.
"מה לעזאזל?" הוא שואל ומוריד את הגוזיה שלי מראשו. הוא מסתכל על הרגל שלו בתוך האזיק נעולה ללולאה. המבט בעינוי גורם לי לצמרמורת. הגבר הזה מולי מסוכן כמו אריה, הוא מסוגל להרוג בידו החשופות. ואני עצבנתי את האריה. קלעתי אותו, אריה לא אוהב להיות בכלא.
"עבדת עליי."
"ואומרים שגברים טיפשים." אני בכוונה ממשיכה. אני אראה לו מה זה.
"כמה שאת מרוצה." הוא אומר וחיוך נמתח על שפיי.
"אני מרוצה מאוד."
"טוב תשחררי אותי. אחד אפס לך."
"ניקוד לא מעניין אותי. אני רוצה לעביר מסר."
"שהוא?"
"אתה לא מחליט עליי." אני אומרת הוא מחייך חיוך שחצני.
"תחזרי." הוא אומר שאני הולכת לדלת.
"תירגע אני לא הולכת." אני אומרת שאני נועלת את הדלת. הוא מחייך שוב.
"את מתכוונת לרצוח אותי?"
"אל תכניס לי רעיונות לראש." אני אומרת שהוא צוחק. "אתה לא קובע עליי, ולא על הגוף שלי."
"שינינו יודעים שזה שקר." הוא אומר. החיוך המעצבן הזה שלא יורד לו מהפנים. הוא כל כך הולך להימחק לו ברגע זה. אני מורידה את התחתונים.
"מה את עושה?" הוא שואל כשהחיוך נמחק לו מהפנים. אני מתיישבת על הכיסא ומרימה את הרגל על המשענת של היד ונותנת לו הזזה מהשורה הראשונה לאיברי המגורה. אני מתחילה ללטף את איברי וגונחת.
"אליסה יש לך שנייה אחת להפסיק לגעת בעצמך."
"אתה לא בעמדה לאיים עליי."
"אני הולך לזיין את הכוס הקטן שלך כל כך חזק."
"כן, כן תמשיך לדבר ככה זה מדליק אותי." אני אומרת.
"פקינג שיט, אין בעיה." הוא מקלל ואומר. הוא פותח את המגירה ומוציא את האקדח.
"אתה מתכון לרצוח אותי?"
"אל תכניסי לי רעיונות לראש." הוא מחזיר לי את אותה תשובה שעניתי לו. "את מתכוונת לשחרר אותי?"
"אחרי שאגמור."
"בחלום שלך אני נותן לך לגמור, את גומרת רק על הזין שלי ורק שאני מחליט."
"אתה לא מחליט – " אני מתחילה להגיד כשלוגן יורה כמה פעמים. פאק הוא פסיכי על כל הראש, לא האמנתי שהוא יעשה את זה. הוא משתחרר ומסתכל עליי במבט של צייד. אכלתי אותה. האריה השתחרר.
"לוגן הכל בסדר שם." זה מייקל דופק על הדלת. אני אוטומטית מכסה את עצמי, אני עירומה לגמרי.
"הכל בסדר, אל תכנס, אם אתה לא רוצה שאני אעקור לך את העיניים." הוא אומר ברכושנות.
"טוב, בוא נרגע קצת." אני מחילה להגיד, כשהוא מתקרב אליי וקמה מהכיסא. הוא דוחף אותי לכיסא בחזרה.
"את לא זזה לשום מקום." הא יורד על הברכיים, ומרים לי את הרגל על משענת היד. הוא מתכופף עם הפנים שלו לאיברי ונושף עליו רוח. פאק הוא הולך לענות אותי עכשיו אני כבר יודעת. הוא מתחיל ללטף אותי, וזה פקינג טוב. הוא מחדיר לתוכי אצבע ואז עוד אחת מותך אותי לכל הכיוונים, אני מרימה את ידי ואוחזת במשענת למעלה, נותנת לו לעשות בגופי כל מה שהוא חפץ בו. הלשון שלו מלטפת אותי כשהוא זיין אותי עם האצבעות שלו. אני גונחת ומתפתלת על הכיסא. אני מרגישה את העונג נבנה בתוך איברי ואז אני מתחילה להתכווץ על האצבעות שלו ללא שליטה. הוא עולה לשפתיי ומנשק אותי בתשוקה הלשון שלו נכנסת לתוך פי ומשחקת עם שלי, אני מחבקת אותו קרוב אליי. נצמדת אליו כמו עור שני, אני פשוט אוהבת את הגבר הזה כל כך שזה לפעמים מפחיד אותי.
"חשבתי שתענה אותי, עד שתתין לי לגמור."
"בחיים לא אשתמש נגדך בסקס. יש לי שיטות אחרות." הוא אומר. אני בטוחה. הוא מרים אותי אליו. וצועד לשולחן שלו מעיף את כל הדברים ומשכיב אותי עליו. הוא חודר לתוכי וזה כל כך טוב.
"זה מפחיד אותי."
"מה מפחיד אותך, ארנבונת שלי."
"מפחיד אותי אהבה שאני מרגישה אלייך."
"למה?"
"כי אני אוהבת אותך בצורה אובססיבית כמעט. אני מוכנה למות למענך."
"אל תגידי את זה, אפילו לא בצחוק, החיים שלך שווים יותר מהחיים שלי." הוא אומר לי שהוא מפסיק לנוע בתוכי. "אליסה תגידי את זה. את לא מתה למעני."
"בלעדייך אני לא רוצה לחיות." אני אומרת לו כשאני מביטה אל תוך עיניו.
"שינינו חיים אחד בשביל השני. כל עוד את נושמת גם אני נושם." הוא אומר לי וחוזר לנוע בתוכי, ממלא אותי באהבה אין סופית, הוא אוחז בי כאילו החיים שלו תלויים בי. הוא יוצא ונכנס לתוכי עד שנינו מסופקים.