חוקי הדם - חוקי המבצר

פרק שישי - בני ברית

"פקודות של אבא." ארו מושך בכתפיו בחיוך רגוע ושלו, ראשו מוטה לצד והוא בוחן את גופי.
"כמה ימים?" אני שואלת ומורידה את החולצה הלבנה שמעלי, מסתובבת בגבי אל אליו ולובשת את החולצה השחורה והעבה מעל הבדים שסביב פלג גופי העליון.
"יומיים ואני מופתע שהתעוררת כל כך מוקדם, במי נלחמת?" גבו נשען על משקוף דלתי וידיו משתלבות על חזהו.
"שיין, ליאו וקאז". ארו שורק שריקת התפעלות נמוכה, "אבא העניש את קאז, הוא איבד שליטה ונלחם באקירה, ביין ובי יחד." הוא מניף את חולצתו ומראה לי חתך מגליד על צלעותיו התחתונות.
מגיע לך! "הוא תלוי בחצר כבר יומיים."
אחד מהעונשים שאבא נותן לנו כשאנו מסרבים פקודה הוא להיות קשורים לעמוד ללא צל או חום, ללא מים או אוכל עד שנלמד את הלקח.
אני מביטה אל החצר האימונים הגדולה מחלוני, ארו לא שיקר. דמות גדולה קשורה לעמוד ידיה כפותות מאחורי גבה וראשה שמוט, מגודל הדמות אני מזהה כי זהו אכן קאז.

"אז מה תרצה כתשלום על הטיפול ארו?" אני מביטה בו בעוינות ומחפשת מכנס ארוך ושחור בארוני, הוא מחייך באשמה מזויפת ואומר בקול מיתמם. "ארון יכעס אם ידע שאני גובה תשלום על טיפולים שלך." ידיו עולות למשקוף החיצוני של דלתי, הוא נתלה עליו ומושך את גופו מעלה ומטה בקלות.
אני מוציאה את המכנס מהארון ומסתכלת עליו, אתה חושב שאחליף בזמן שאתה צופה בי? ארו מחייך בזחיחות, מושך את עצמו אל מעל המשקוף ומחזיק את גופו באוויר. אני מחליפה את במהירות לפני שישנה את דעתו וירד מטה.
"אז מה תרצה כתשלום הפעם?" אני יודעת שהוא לא יוותר בקלות. ארו אוהב לשחק איתי, ברוב הפעמים שאני חייבת לו הוא מבקש שאלמד אותו על ריפוי, אך בפעמים אחרות הוא מבקש שאוריד את חולצתי, אנשק אותו ואחבק את גופו.
הוא יורד בקפיצה אל תוך החדר מחכך בידיו, "למדי אותי להכין משקה שימנע הריון".
כשהמילים יוצאות מפיו ומגיעות אל אוזניי אני חושבת שמוחי מתעתע בי, מדוע שארו ירצה שיקוי כזה? הוא רק בן שמונה עשרה ירחים וכמעט אף פעם לא יוצא למשימות חוץ כמו אקירה וארון.
האם עשה משהו אסור? או שאחד האחים ביקש ממנו? כדי לא למשוך תשומת לב לבקשתו, אני מתיישבת על המיטה ומעיפה מבט אדיש לעברו. "מה עשית?" אני שואלת בקול מאשים. "שום דבר. בינתיים," הוא עונה במבט תמים. "אבל בזמן שאני יוצא לשליחויות ולמשימות אישיות לא אכפת לי להתפרע קצת."

אני מעלה את רגלי ומקפלת אותה על המיטה כדי לקשור את המגף המגיע עד ברכי. ארו מתקדם לכיווני, יורד לקרקע מולי ומושיט את אצבעותיו לברכי לאט הן מתופפות מעלה על ירכי הפנימית ונשלחת פנימה אל איברי, רגליי נסגרות וידי ומעיפה את ידו ממני בהנפה מהירה.
עיניי רושפות בכעס והוא מחזיר לי חיוך כשזווית אחת של פיו עולה, תוך רגע הוא דוחף את גופי עם שתי ידיו למיטה ועולה מעליי, גופו מוחץ גופי וידיו תופסות את ידיי בכוח.
"רני" הוא מושך את שמי בעונג גועלי. "את יכולה ללמד אותי או שאני יכול להתפרע עלייך." הוא מעביר את האחיזה בידיי ליד אחת שלו וידו השנייה יורדת אל צד גופי בדיוק מתחת לשד שלי ואוחזת בו, אגודלו מלטף מעלה ומטה ובכל פעם עולה עוד קצת לכיוון הפטמה.
"בתנאי אחד," הוא מחייך ומשחרר מעט את אחיזתו, מיד אני מנצלת את ההזדמנות ודוחפת אותו מעלי, "אסור שאף אחד ידע שזה אפשרי." הוא צוחק וראשו נזרק מעלה.
"את מתכוונת אסור שארון ידע שזה אפשרי." למרות כל החוכמה שלך ארו אתה אידיוט. אינך מכיר את ארון, אילו ידע ששיקוי כזה אפשרי לעולם לא ייתן לי לשתות ממנו.
ארו דוחף אותי שוב למיטה ומתיישב על בטני "אני מסכים." נימת קולו משתנה לקרה ועיניו מתקדרות. "אבל אם תרמי אותי רן." הוא מזהיר ותופס את סנטרי.
"טיפה אחת של אזוב הררי במשקה שלך ואדאג שכולנו נחלוק אותך בתורות." אזוב הררי הוא צמח משתק חזק מאוד, אנו טובלים בו את חציינו כדי לשתק חיות כבדות לכמה שעות.