המניאק מספר אחת שלי

פרק 58

-ראיין-

סוף סוף הגיע יום ההולדת השש עשרה שלי, וסוף סוף יכולתי להוציא רישיון.
זה הדבר שהכי חיכיתי לו מתחילת השנה.
כבר נמאס לי כל כך להיות תלוי באחרים כשאני צריך להגיע לאנשהו.
"פאק, ראיין... אתה כל כך מסיע אותי לכל מקום עכשיו." מלמל נייט מתוך שכרות כשחגגנו את יום ההולדת בביתי.
"עוד אין לי רישיון, אידיוט."
הוא רטן משהו בשקט ולקח עוד שוט.
"תביא לי גם." הוא הושיט לי כוס והחלקתי את הנוזל לגרוני.
אמא שלי ואחי לא היו בבית.
הם חשבו שאני חוגג עם החברים מנבחרת הפוטבול, מה שהיה נכון... אבל לא היה להם מושג שיהיה מעורב בזה אלכוהול.
טוב... אולי לפול היה מושג, אבל לא ניראה שהיה לו אכפת מספיק כדי להגיד על זה משהו.

"מה אתה מתכנן לעשות כשתקבל רישיון?" שאל ג'וש.
"אני מניח שאני אאחר פחות לבית הספר.."
הוא צחק.
"מה אתה עשית?" שאלתי.
"לקחתי את מימי לטיול." ענה ולגם מהבקבוק שהיה בידו.
גם אני תכננתי לקחת את אווה לטיול.
אמרתי לה את זה.
והתכוונתי לזה.
רציתי לקחת אותנו לטיול של שבוע שלם באיזה הר מוזר ורחוק.
ידעתי שזה לא יקרה בזמן הממש קרוב, כי בכל זאת, היינו בני חמש עשרה ושש עשרה...
אבל מתישהו בהחלט כן.
אולי אפילו מוקדם יותר משחשבתי אם אני אצליח לחטוף אותה איכשהו מבלי שההורים שלנו ידעו...
או שאולי אלה פשוט היו מחשבות שיכרות.
כן.
האלכוהול בהחלט זרם לי חזק בורידים.
ידעתי שמחר אני אתחרט על כל רגע מהלילה הזה, אבל לא חשבתי על זה עכשיו.
חשבתי על אווה.
חשבתי על כך שהיא בהחלט קיימה את חלקה בהסכם שלנו...
הייתה לי ממש עכשיו חזייה שלה.
בחדר שלי.
וכמובן שכהרגלי רק המחשבה על כך גרמה לזין שלי להזדקר.
אידיוט.

"הזמנת בנות?" שאל נייט וחייך בציפייה.
הנדתי בראשי לשלילה.
"למה לעזאזל שאני אזמין בנות ליום ההולדת שלי, נייט?"
הוא משך בכתפיו.
"אממ.. לא יודע, אולי כי אתה אוהב את החבר הכי טוב שלך, ורוצה לשמח אותו?"
גלגלתי את עיניי.
"אתה לא יכול לחשוב על שום דבר אחר חוץ מאוכל, לזיין בנות או להשתכר?"
"לא. ואני לא מצטער על זה."
"אתה פשוט מקרה אבוד."
"נו באמת.. אל תשחק אותה. כאילו שאתה לא מת שבוטן תבוא לכאן. זה פאקינג יום ההולדת שלך! היא החברה שלך, הגיוני שתזמין אותה, אתה יודע."
"היא לא החברה שלי." אמרתי בצרידות.
"מה שתגיד."
הרמתי גבה.
"למה אתה רומז בדיוק? אנחנו לא זוג. תשאל אותה."
"בשביל מה? שגם היא תשקר לעצמה? אני מעדיף לדחוף את הלשון שלי לתוך כוס, תודה."
"אתה דפוק."
"אני חרמן." הוא סובב את ראשו לאחור כאילו מחפש משהו, ואז החזיר אותו קדימה.
"ואין פה פאקינג בחורה אחת!"
"אלוהים אדירים... אתה כל כך שיכור."
"כמו שכבר אמרתי, שיכור וחרמן, שאין לו כוס להכניס לתוכו את הזין."
"הבנתי. ביי." קמתי מהספה והלכתי למטבח.
או יותר נכון לכל מקום אחר שהוא לא ליד הזין המהלך הזה.

לקחתי עוד כמה שוטים כדי להצליח להתרכז במסיבה ופחות בבחורה מסויימת אחת.
זה לא עבד.
הראש שלי אמנם היה הרבה יותר מטושטש עכשיו אבל האלכוהול לא שינה דבר ללב שלי.
למעשה הוא רק הגביר את המחשבות שלי לגביה.
על כמה הייתי רוצה שהיא תהיה כאן.
תחגוג איתי.
על כמה מטומטם אני שאני בכלל מנסה להתכחש לזה.
המשכתי לשתות עד שהרגשתי שהראש שלי מסוחרר לגמרי מרוב האלכוהול.
עכשיו הדבר היחיד שחשבתי עליו היה היא.
הוצאתי את הפלאפון שלי ושלחתי לה הודעה.