המניאק מספר אחת שלי

פרק 28

-ראיין-

ניגמרה ההפסקה ועליתי במדרגות לכיתה.
כשנכנסתי בדלת לא חשבתי שאמצא שם את אווה ושרלוט מדברות עליי.
כלומר זה לא שהופתעתי, הרי בסופו של דבר אני הסיבה העיקרית לשנאה שלהן אחת כלפי השנייה, אבל הריב שהתנהל ביניהן, היה שונה מבדרך כלל.
הן לא סתם קיללו אחת את השנייה, הן ממש דיברו.
רציתי לשמוע את המשך השיחה אז לא התיישבתי במקומי עדיין.
במקום זה, האזנתי.
"...הוא זרק אותך, זוכרת? או שאולי את צריכה תזכורת.. הוא א-"
"כן כן, תמשיכי לחלום מתוקה. אם הייתי רוצה לחזור אליו זו לא באמת הייתה בעיה. את מודעת לכך נכון?"
אוקיי זה ממש לא היה נכון.
שרלוט אולי חושבת שאם תתנהג כמו זונה שוב, אני אחזור אליה על ארבע..
טוב, היא יכולה להמשיך לחשוב.

"רק לידיעתך מתוקה, מהרגע שנפגשנו, שזה קצת יותר מהיום ורבע שאתם מכירים... ה'חבר שלך' לא הפסיק לפלרטט איתי לדקה."
אופס.
טוב אין מה לומר.. זה אכן היה נכון.
"הוא התחיל איתי בכל הזדמנות שהייתה לו, ודחיתי אותו בכל אחת מהפעמים האלה."
אאוץ'.
"את לעומת זאת, שמעת איזו שורת פתיחה זולה, וקפצת על ההזדמנות להזדיין עם מישהו סוף סו-"
אווה לא הספיקה לסיים את המשפט כי שרלוט התנפלה עליה עם ציפורניה היותר מידי ארוכות.
"חתיכת כלבה מסריחה!"
"את לא נורמלית!! עופי ממני!"
ניסיתי להתקדם לשם, אבל פתאום התחילו להתקבץ סביבן ילדים.
שמעתי צעקות וקולות מכל מקום, ואני די בטוח שראיתי את שרלוט בועטת לאווה בבטן בחוזקה.
דחפתי הצידה את כל החארות שעמדו שם והריעו, תפסתי את ידיה של שרלוט מאחור ומשכתי אותה בכל הכוח הרחק מאווה.
"עזוב אותי חתיכת בוגד אדיוט!"
צרחה עליי והתנתקה מאחיזתי.
שיט.
תפסתי אותה שוב והפעם לא נתתי לה לברוח.
סובבתי אותה אליי והבטתי בה במבט זועם.
בהתחלה היא נראתה עצבנית בעצמה אבל מהר מאוד היא קלטה שאני לא מתכוון לתת לה להשתחרר ולהמשיך להרביץ לאווה, והיא השפילה את מבטה בתבוסה.
ידעתי שהיא לא מתכוונת לרוץ לאווה כשאעזוב אותה, כי אז אין שום סיכוי שאחזור אליה.
לא שהיה סיכוי בכל מקרה...
הסתובבתי לאווה ונדהמתי כשראיתי שכל הפרצוף שלה מלא בשריטות.
אלוהים אדירים.
פתאום רגליה כשלו והיא כמעט נפלה על הריצפה.
פאק.
מה שרלוט המזדיינת הזאת עשתה לה?
זה בגלל שהיא בעטה בה?!
רצתי אליה, יצבתי אותה מיד והרמתי אותה בידיי.
היא הסמיקה בן רגע.
התאפקתי כל כך לא לעקוץ אותה באותו רגע...
שלחתי מבטים מאיימים לכל מי שגיחך, כשצעדתי איתה בזרועותיי, למחוץ לכיתה.

הרגשתי שהיא מובכת.
ממש מובכת.
אלוהים היא הייתה אדומה בטירוף.
ירדתי במדרגות לכיוון חדר האחות.
"את בסדר?" שאלתי.
היא הנהנה בפנים סמוקות.
המראה שלה מסמיקה בגללי כל כך היה מדהים.
הרגשתי צורך עז למסגר אותו ולתלות בחדר שלי.
אני נושא את אווה עכשיו בידיים שלי.
פאק.
הרגשתי איך הזין שלי מתחיל להתקשח מתחתיה.
זה ממש לא טוב.
ממש ממש לא טוב.
רד כבר אידיוט! זה לא הפאקינג זמן!!
ניראה שבדיוק אז החליטה אווה להביט בכתפיים שלי.
פאק!
זה ממש לא עזר לזין שלי לרדת.
היא בלעה את רוקה בכבדות כשהעבירה את מבטה על שרירי הזרוע שלי.
אלוהים...
אני חייב להגיע לחדר האחות כבר.
אווה פערה את עיניה כשמבטה נתקל במבטי.
היא כניראה הבינה שעליתי עליה.
אני רק מקווה שהיא לא עלתה עליי...