נקודת מבט אריאל
אחרי שהגענו לחדרים והתקלחנו לירי רצתה שנילך לקומזיץ שמי שהיא פילרטטה איתו במסיבה עשה עם עוד כמה מהשכבה שלו
״אני לא יודעת אם יש לי כוח לזה עכשיו״ אמרתי לה ״תציעי למעיין לבוא איתך״
״נו מעיין מתקלחת בינתיים״ היא רטנה
״אז למה שלא תלכי לבד עד שהיא תבוא?״ הצעתי
״אין סיכוי״ היא אמרה ״די את באה איתי וזה סופי״
טוב מה כבר יש לי להפסיד
מרשמלו על האש היא אמרה?
נשמע לי אחלה
״טוב בסדר״ אמרתי ״אני אבוא״
״יש״ היא קמה בהתלהבות ״יאללה אז בואי״
״אה עכשיו?״ שאלתי
חשבתי שיהיה לי קצת זמן לנוח לפני
״בטח בואי כבר״ היא משכה בידי ויצאנו מהחדר
התיישבנו סביב המדורה, לירי התחילה לדבר עם הבחור מהמסיבה, היא ניסתה לגרום לי להשתתף בשיחה אבל לא הרגשתי בנוח שם
הסתכלתי לצדדים מנסה למצוא איזה מישהו מוכר מהשכבה שאני אוכל לדבר איתו
הלב שלי שקע כשהמבט שלי נעצר על ליאו
דפיקות ליבי פעמו במהירות כשהמבט שלו ננעל על שלי
לעזאאזל הוא חייב להיות בכל פאקינג מקום?
״אני לא מרגישה כל כך טוב״ תירצתי ללירי ״אני חוזרת לחדר״
גם ככה לא הרגשתי בנוח פה
״אויש טוב אני אבוא איתך״ היא קמה מיד
״מה פתאום״ עצרתי אותה ״תשבי ותהני, אני רק צריכה לנוח קצת הכל בסדר״
ראיתי שכיף לה פה ולא רציתי שתלך רק בגללי
״בטוחה?״ היא שאלה
הנהנתי ״יאללה תהני, אני הולכת״
״טוב תרגישי טוב״ היא אמרה ״אם את צריכה משהו תגידי לי״
״תודה״ חייכתי אליה והתחלתי ללכת משם
העברתי את ידיי בשיערי בתסכול
למה הוא משפיע עליי כל כך?
המשכתי ללכת עד שפתאום הרגשתי אחיזה בידי
הסתובבתי אחורה, פוגשת בפרצופו של ליאו
הלב שלי דפק במהירות
אף אחד מאיתנו לא אמר דבר
זה היה קשה מידי
הרגשתי כאילו חזרנו להיות זרים שוב
שנאתי את ההרגשה הזאת
״מה אתה רוצה?״ כעס נשמע בקולי
רציתי לחזור לחדר כמה שיותר מהר כדי שאוכל להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה עד מחר בבוקר
YOU ARE READING
My safe place
Romanceאריאל היא בחורה שעומדת על שלה, לא פראיירית, היא לא שמה זין על אף אחד, כשהיא אוהבת מישהו היא תעשה הכל בשבילו. ליאו הוא החבר הכי טוב של אח של אריאל. הוא בן אדם מורכב שעבר הרבה בחיים, כלפי חוץ הוא סתם עוד איזה סטוציונר, בחור של דפוק וזרוק, זה מה שהוא ר...
