פרק 18

1.7K 83 22
                                    

נקודת מבט ליאו

השעה הייתה שבע וחצי בערב

ירדתי למטה, פוגש את אריאל רואה טלוויזיה בסלון

״לאן אתה הולך?״ היא עצרה אותי

״לאמא שלי״ עניתי ״קבענו שהיא תחזיר לי את השעון היום בערב. אני רק מקווה שהיא הצליחה לקבל אותו חזרה״

היא קמה מהספה ״אתה רוצה שאני אבוא איתך? אולי זה יתן לך קצת תחושת ביטחון״

הבטתי בעינייה

לא מבין מה עשיתי שהיא ככה טובה אליי לאחרונה

״תודה אבל אני לא מסוג האנשים שאוהב להכיר לחברים את אמא שלהם״ למעשה חוץ מאדם אף חבר שלי לא ראה את אמא שלי אף פעם

״אני יכולה גם לחכות בחוץ אם אתה רוצה״ היא הציעה ״רק כדי לתת לך הרגשה של ביטחון, ככה שאני בכלל לא אראה אותה והיא לא אותי. אבל אם אתה לא רוצה אז..״

״לא, אני אשמח״ שמעתי את עצמי אומר

זה דווקא רעיון לא רע

אני צריך מישהו שירגיע אותי קצת לפני הפגישה עם אמא שלי

אני לא יודע עד כמה נוכחותה תעזור שם, אבל היא בטוח לא תזיק

״יופי״ היא אמרה בחיוך ״אז בוא נצא״

--------

כל הדרך הביתה היד שלי רעדה מרוב הלחץ שנאגר בתוכי

״אני מפחד״ שמעתי את עצמי אומר אחרי כמה דקות של שתיקה בנינו

אלוהים

למה אמרתי לה את זה?

היא סובבה את מבטה אליי ״מה?״

״אני מפחד״ אמרתי שוב ״אני לא יודע אם אני יכול לעשות את השיחה הזאת עכשיו, או אי פעם״

לקחתי נשימה עמוקה

״הרגשתי שהיא ריסקה אותי אתמול״ נעצרתי כשעמדנו מחוץ לבית ״אני לא יודע אם אני יכול להיכנס לבית הזה אחרי שהיא מכרה את השעון, היא ידעה כמה הוא מיוחד עבורי והיא בכל זאת עשתה את זה. אני לא יודע אם אני מסוגל לעשות את השיחה הזאת״

היא הביטה בי בעצב ״אתה מסוגל ליאו, אני פה איתך. ואם תרגיש שאתה צריך אותי יותר קרובה אז אתה ישר מתקשר אליי ואני אכנס לבפנים, אתה לא לבד ליאו תזכור את זה אני פה.״

הרגשתי שהמילים שלה חיזקו אותי

זה מגוחך כי זה בסהכ הכל מילים

מה הם כבר יכולים לעשות?

אבל מסתבר שהרבה

לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי הביתה, מרגיש תחושת ביטחון מהידיעה שהיא שם בחוץ

מחכה לי

״היי״ התקדמתי לכיוון המטבח, איפה שהיא עמדה

״היי חמוד״ היא אמרה בעיניים עצובות

My safe placeWaar verhalen tot leven komen. Ontdek het nu