פרק 22

1.7K 79 7
                                    

נקודת מבט ליאו

חיכינו שאריאל תסיים להתקלח בשביל להתחיל לאכול מהסושי שההורים שלה הכינו

הם רצו שאצטרף לארוחה המשפחתית

זה היה חמוד מצידם

איכשהוא בבית הזה אני תמיד מרגיש יותר בבית מאשר בבית האמיתי שלי

הם עושים הכל כדי שארגיש שייך

הם הדבר הכי קרוב למשפחה בשבילי

ואני אהיה אסיר תודה להם על זה לנצח

״ליאו חמוד״ לילך אמא של אדם אמרה בזמן שחיכינו
לאריאל ״ההורים שלך יודעים שאתה כאן נכון? אני פשוט רוצה לוודא שהם לא דואגים לך סתם״

לגמתי את רוקי

״אמרתי לה״ שיקרתי ״אמא שלי יודעת שאני פה״

זה לא שהיא תדאג לי או משהו

ככה שהשקר שלי הוא שקר לבן

״ואבא שלך?״

לא ידעתי איך לענות על השאלה הזאת

העדפתי שכמה שפחות אנשים ידעו את האמת עליו

באתי לענות באיזה שקר מטומטם כשפתאום אריאל נכנסה למטבח ״הגעתי״ היא אמרה בשמחה

הרגשתי שאבן קטנה ירדה לי מהלב

היא התיישבה בשולחן והשיחה הוחלפה לנושא אחר

חוץ מכמה מילים לא השתתפתי בשיחה שהייתה במהלך הארוחה

כל מה שחשבתי עליו היה שאני צריך להתחיל למצוא מקום אחר לישון בו

אני לא יכול להישאר פה לנצח..

אבל מה שבטוח לבית שלי אני לא חוזר לא משנה מה

נקודת מבט אריאל

אחרי שסיימתי להתקלח ירדתי למטבח אמא ואבא אמרו שהם מכינים לנו ארוחת ערב משפחתית אחרי הרבה זמן שלא

שמחתי לראות את כל המשפחה יושבת מסביב לשולחן כמו משפחה אמיתית, כאילו זה קורה אצלנו כל יום

חיוך קטן עלה על פניי כשראיתי שגם ליאו יושב בשולחן

״הגעתי״ הודעתי בשמחה

״חיכינו לך״ אמא אמרה בחיוך ״בואי שבי״

״אומייגאד הכנתם לנו סושי?״ שאלתי בהתלהבות כשהתיישבתי בשולחן

My safe placeWhere stories live. Discover now