פרק 3

2.3K 95 28
                                    


נקודת מבט אריאל

״תגידי איפה היית אתמול?״ מעיין שאלה כשהתיישבנו לאכול בספסל ״ראינו אותך במסיבה רק ב20 דקות הראשונות ואחרי זה נעלמת״

״בגלל ליאו המנאייק הזה״ אמרתי ״הוא סיפר לאדם שאני במסיבה ובגללו אדם החזיר אותי הביתה״

״אויש איזה זין״ לירי רטנה

״ממש. הייתן צריכות לראות את הפרצוף המעצבן שלו כשצפה באדם לוקח אותי משם״ אמרתי בכעס ״רציתי לתת לפרצוף המחורבן שלו אגרוף, באמת״

״לפרצוף היפה שלו״ לירי תיקנה בחיוך

״הוא חרא של בן אדם לירי״ אמרתי ״אנחנו אמורות לשנוא אותו״

״בסדר אני בסהכ הכל אומרת את האמת״ היא אמרה ״אין מה לעשות לבן אדם יש אופי חרא אבל פנים של מלאך״

״רק הפנים?״ מעיין אמרה

דפקתי להן מבט ״אתן מעוררות בי בחילה״

כן זה נכון, ליאו נראה.. לא רע

אבל הוא ממש לא מלאך הוא השטן בהתגלמותו

אז לא משנה כמה החיוך שלו יפה וכמה קוביות יש לו

ויש לו הרבה..

עדיין הדעה שלי עליו בחיים לא תשתנה

ליאו הוא בין האנשים הדוחים שיצא לי לפגוש

———————-

עמדתי מחוץ לשער מחכה לאדם שיבוא כבר

התקשרתי אליו כמה פעמים והוא לא ענה

ראיתי את ליאו מתקדם לכיווני ״היי פרינססה״

דפקתי לו מבט שמראה לו כמה אני לא סובלת אותו

למה הוא חייב לקרוא לי ככה? ועוד ליד אנשים בבית ספר

למה הוא חייב תמיד לעצבן?

״אז אני מבין שאת לא רוצה טרמפ הביתה״ הוא אמר כשראה את המבט שדפקתי לו

״ממך?״ אמרתי ״לא תודה, אני אוותר על התענוג״

הוא חייך ״טוב אז זה לא יום המזל שלך, בואי האוטו שלי פה ממול״

״אני לא יודעת מה אתה מנסה לעשות אבל שכח מזה, אני לא הולכת איתך לשום מקום ליאו״ אמרתי בכעס וחיכיתי שאדם יצא מהבניין של בית ספר כדי שנילך מפה כבר

My safe placeDär berättelser lever. Upptäck nu