פרק 30

1.7K 81 20
                                    

נקודת מבט ליאו

המשכנו ללכת יחד הביתה עם מתח לא נעים באוויר

נכנסו הביתה, היא הלכה מהר לכיוון המדרגות ואז נעצרה

הלכתי אחריה, לא מבין מה גרם לה לעצור

חשקתי את לסתי בכעס כשראיתי אותה

אמא

״אני ביקשתי ממנה ללכת״ אדם אמר מיד ״אבל היא התעקשה להישאר לדבר איתך״

״ליאו״ היא באה להביא לי חיבוק

התרחקתי מיד ״מה את עושה פה?״

״אני רציתי לדבר איתך״ היא אמרה ״באתי לסיים את השיחה שהייתה לנו אתמול בבית קברות״

לגמתי את רוקי בכעס ״אני לא רוצה אותך פה, לכי״

אם היא חושבת שהיא יכולה לבוא לפה, לבית האמיתי שלי ולנסות לשכנע אותי לחזור אליה אז היא יותר מטורפת ממה שחשבתי שהיא

״אני לא הולכת עד שאתה חוזר איתי הביתה ליאו״ היא אמרה בהחלטיות

״אני לא עושה את החרא הזה פה״ אמרתי בכעס ובאתי לעלות למעלה

אך היא אחזה בידי ״אז בוא נצא החוצה, נדבר בחוץ״

שיחררתי את האחיזה שלה בי בכעס ״באיזה חלק באני לא רוצה לדבר איתך את לא מבינה?״

״בבקשה רק תקשיב למה שיש לי להגיד״ היא התחננה ״בבקשה ליאו״

עינייה הביטו בי בעצב בתקווה שאשנה את דעתי

״אנחנו ניתן לכם קצת זמן לדבר לבד״ אדם אמר ״אנחנו למעלה״

אדם סימן לאריאל לעלות למעלה כדי שישאירו אותנו לדבר לבד, הוא עלה במדרגות

אריאל באה לעלות אחריו אבל נעצרה כשעמדה מולי

היא לא אמרה דבר

היא לא הייתה צריכה

עינייה אמרו לי הכל

למרות הכל עדיין היה לה חשוב להעביר לי במבטה שהכל יהיה בסדר

זה העביר בי תחושת ביטחון מוזרה כזאת

היא התקדמה לכיוון המדרגות ולרגע רציתי לעצור אותה

להתחנן שתשאר

כי אני צריך אותה

אני צריך אותה פה איתי

אני לא יכול לעשות את החרא הזה לבד

איכשהוא איתה הכל יותר פשוט

אבל נתתי לה ללכת

״התקרבתם בזמן האחרון״ אמא אמרה כשאריאל עלתה למעלה לחדרה

סובבתי את מבטי חזרה אליה ״אני לא מדבר איתך על זה״

״אוקי״ היא הנהנה ״לא בשביל זה באתי אז אני מניחה שאני אשרוד״

My safe placeWhere stories live. Discover now