My safe place

פרק 20

נקודת מבט ליאו

״אני לא יודע אולי היא הצליחה להשיג את השעון אחי״ אדם אמר שאריאל צילמה לו את השעון שלי ובגלל זה הוא חושב שהיא הצליחה להשיג את השעון

הלוואי וזה היה נכון

״היא לא״ אמרתי בכאב ״אמא שלי אמרה לי שמחר בבוקר השעון יהיה כבר אצל הבן אדם שהזמין אותו, ככה שאין שום סיכוי שיחזירו לה את השעון״

״אני מצטער אחי״ הוא אמר ״הלוואי שהיה משהו שהייתי יכול לעשות״

נאנחתי בתסכול

״אתה רוצה שאני אשאיר אותך לבד?״ אדם כבר ידע שברגעים כאלו אני לא אוהב להיות ליד אנשים

״כן אחי תודה״ אמרתי

״טוב אם אתה צריך משהו אז אני למעלה״ הוא אמר רגע לפני שהלך

העברתי את ידיי בשיערי

אני לא מאמין שאשכרה איבדתי את השעון אחרי כל השנים האלה

עשיתי הכל כדי לשמור עליו ובסוף יום אחד היא באה ומוכרת אותו כאילו הוא סתם משהו חסר משמעות

חסר ערך

אני בחיים לא אסלח לה על זה

הדלת נפתחה פתאום בעוצמה ״היי״ אריאל עם חיוך על הפנים

״היי״ הנדתי בראשי

״טוב אני אחסוך במילים ופשוט אראה לך ישר״ היא התקדמה לכיווני והוציאה מהשקית משהו

ליבי נפל כשראיתי את השעון שלי

״א..אני לא מבין״ איך זה יכול להיות שאני רואה את זה מולי אחרי שאמא שלי מכרה אותו?

״זה השעון שלי״ הרמתי את מבטי אליה בפליאה

היא הנהנה עם חיוך ענק על פנייה ״זה השעון שלך״

הרגשתי שסלע ענק ירד לי מהלב כרגע

מרוב הקלה מצאתי את עצמי מרים אותה בחיבוק ומסובב אותה

היא צחקה כשעשיתי את זה

ואני אהבתי את הצליל של זה

״לא ציפיתי לתגובה הזאת״ היא ציחקקה כשהורדתי אותה ״אבל אני שמחה, שנאתי לראות אותך עצוב כל כך בגלל זה״

״אני לא מבין״ אמרתי ״א..איך?״

המוכר אמר לאמא שלי שכבר מישהו הזמין את השעון

איך זה יכול להיות שהיא הצליחה להשיג אותו?

״יש לי את השיטות שלי״ היא אמרה בחיוך

״את לא שילמת עליו אני מקווה״ חיוכי דעך ״זה שעון יקר אריאל, אל תגידי לי ששילמת את כל הסכום בשביל לקבל אותו חזרה״

״היי״ היא אמרה כשראתה שחיוכי דעך ״אין לך מה לדאוג אוקי?״

אבל אני דואג