ועכשיו..

זה מרגיש כאילו שמשהו בה השתנה פתאום

או שהיא לא השתנתה בכלל וזה פשוט אני זה שלא הכיר אותה באמת קודם.

״תודה״ התכוונתי לזה

זה היה מוזר לי לשמוע אותה אומרת את זה ולראות שהיא באמת מתכוונת לזה אבל זאת הייתה הרגשה טובה

להרגיש שלמישהו אכפת ממך

״על מה?״ היא אמרה ״אני לא עשיתי כלום״

חיוך קטן עלה על פניי ״עשית״

היא הביטה בי בשאלה עם חיוך קטן על הפנים שלה

---------

נקודת מבט אריאל

שמתי לב שקרה לליאו משהו ברגע שהוא הגיע למשמרת

אבל לא רציתי ללחוץ עליו

אם הוא ירגיש בנוח לספר לי אז הוא יספר

ואם לא אז זה לא ענייני

כאב לי רק לראות אותו ככה, המבט בעיניו היה..

מרוסק

סיימנו את המשמרת לאחר כמה שעות, יצאנו מהבר

עצרתי לרגע ואז אמרתי ״רוצה.. רוצה שנחזור יחד?״

כן הפתעתי גם את עצמי

במשמרות הקודמות שהיו לנו היו צריכים לשכנע אותי בשביל שאסכים שנחזור יחד

ועכשיו אני זאת שמציעה לו

״אני אשמח״ חיוך קטן הופיע על פניו

חייכתי חזרה והתחלנו ללכת יחד

הוא לקח נשימה עמוקה והרגשתי שהוא עומד לדבר איתי על משהו שקשה לו לפתוח

אז חיכיתי בשקט עד שירגיש בנוח לספר

״לפני המשמרת״ הוא התחיל לספר ״גיליתי שאמא שלי מכרה את השעון שקיבלתי מאבא שלי״

הרמתי את מבטי אליו

הוא לגם את רוקו בכאב ״זה לא.. זה לא סתם שעון, כשאבא שלי נתן לי אותו הוא אמר שזה שעון שעובר כבר כמה דורות במשפחה שלנו״

עכישו אני זאת שלגמתי את רוקי בכאב

״הבטחתי לו שאני אשמור עליו, על השעון.״ הוא היה שקוע בעצב שלו ולא יכל להרים את מבטו אליי ״לא הצלחתי לעשות את זה״

״ליאו..״ אמרתי בעצב ״זאת לא אשמתך״

הוא היה צריך לדעת את זה

הוא הרים את מבטי אליי ״אני אכזבתי אותו״ הוא אמר בקול שבור

כאב לי לשמוע את זה

״נראה שכל מה שאני עושה זה לאכזב אותו מהיום שהוא נ..״ הוא נעצר פתאום

כיווצתי את גבותיי

הוא שתק לכמה רגעים ואמר ״מאז שהוא נכנס לבית חולים״

הלב שלי שקע

מה?

״בגלל זה השעון כל כך חשוב לי״ הוא אמר ״הוא נתן לי את השעון כש.. כשגילינו שיש לו סרטן״

לאבא של ליאו יש סרטן?

לא היה לי שמץ של מושג

״הוא נתן לי אותו בתקופה הכי גרועה של החיים שלו״ הוא אמר בקול שבור ״הוא סמך עליי שאני אשמור עליו״

ליבי נקרע למשמע דבריו

הוא מאשים את עצמו בזה

בזה שאמא שלו מכרה את השעון שאבא שלו הביא לו

אלוהים הדברים שאמרתי לו באותו היום

אני השוותי בינו לבין אמא שלו

איך יכלתי?

הוא בחיים לא היה עושה דבר כזה

״אני לא יכול איתה יותר״ היה נראה כאילו הוא עומד לתת לדמעות בעיניו שמאיימות לפרוץ לזלוג

אבל הוא נלחם בזה ולא נתן לעצמו להתפרק לידי

הוא לא נותן לאף אחד לראות אותו במצב כזה

זה ליאו

התקרבתי אליו ״אני כל כך מצטערת ליאו״

המבט בעיניו שבר אותי

ואז עשיתי משהו שחשבתי שבחיים לא אעשה

עטפתי אותו בחיבוקי

ועם כמה שזה מפתיע זה הרגיש הדבר הכי נכון שיכלתי לעשות

הוא חיזק את החיבוק בכאב

וככה נשארנו למשך כמה רגעים נעימים עד שהרגשתי שהוא לא צריך יותר

My safe placeWhere stories live. Discover now