My safe place

פרק 8

״אלירן מה..״ לא הבנתי מאיפה זה בא

אנחנו ידידים מאוד טובים כבר כל כך הרבה זמן, אין סיכוי שהוא רוצה יותר מזה נכון?

״אני אוהב אותך ארי״

קפאתי

לא ידעתי מה להגיד

אף פעם לא חשבתי עליו מהבחינה הזאתי

״א.. אני.. אני..״ המילים ברחו לי מהפה

לעזאזאל מה אני אמורה להגיד לו?

אני לא רוצה לפגוע בו

פתאום צלצול טלפון נשמע מכיסו

תודה לאל

״סליחה רגע״ הוא הוציא את הטלפון ״שיט זאת אמא שלי, אני חייב לחזור הביתה אנחנו חוגגים לאחותי יום הולדת״

״כן כן אתה חייב לחזור מהר״ ניצלתי את ההזדמנות ״אנחנו כבר נדבר״

״טוב״ הוא לא היה מרוצה ״ביי ארי״

״ביי״ שמתי על עצמי חיוך מאולץ

סגרתי את דלת הבית אחריי פוגשת את החברים של אח שלי בסלון

די נו

דווקא עכשיו?

אין לי כוח לכל הבבונים האלה

ובטח שלא אל הבבון הראשי

כל מה שבא לי זה להיכנס מתחת לפוך ולא לצאת אחרי הערב הזה

אחרי הנשיקה הזאת עם אלירן

אני באמת אוהבת אותו וכיף לי איתו, אבל זה ידידות נטו,
אני לא מרגישה פרפרים בבטן כשאני איתו

הוא כמו עוד חברה.

לעזאזאל איך נקלעתי לסיטואציה הזאת?

״את בסדר ארי?״ אדם התקדם לכיווני ״קרה משהו?״

״אני בסדר״ חייכתי חיוך מאולץ ״אני למעלה טוב?״

״טוב״ הוא חייך אליי ״אם אנחנו עושים רעש אז תגידי״

״תודה״ חייכתי אליו ועליתי למעלה

״חכי רגע אריאל״ שמעתי קול מוכר כשבאתי להיכנס לחדר שלי

הסתובבתי אליו ״מה אתה רוצה?״

״להתנצל״ ליאו אמר

״מה זה אחד באפריל היום ואני לא יודעת?״ אם כן זה מסביר כמה דברים

חיוך קטן הופיע על פניו למשמע דבריי ״אני רציני״

זה היה מוזר לראות שהוא באמת מתכוון לזה

ליאו לא מרבה להתנצל

ובטח לא בפניי

״קצת מאוחר מידי לא חושב?״ נכנסתי אל החדר

בשיא חוצפתו הוא נכנס לחדרי מבלי שהזמנתי אותי ״תראי אני לא אוהב אותך אוקי?״

וואו אחלה משפט פתיחה להתנצלות

״זה לגמרי הדדי״ חייכתי אליו

״אני יודע״ הוא אמר ״ועדיין לא הייתי צריך לצעוק עלייך, אז.. אני..״

ראיתי שהוא מתקשה להגיד את המילים האלו

״אתה..?״ לא חשבתי שהוא באמת מסוגל להוציא את זה מהפה

אבל היה נחמד לראות אותו מנסה

״נו את יודעת..״ זה היה הכי הרבה שהוא הצליח להוציא

ליאו קלאסי

״תראי כמו שאמרתי אני לא אוהב אותך, אני לא רוצה שום קשר אלייך ואני בטוח שזה הדדי״ הוא אמר ״ואם אי פעם תחטטי לי שוב בדברים אישיים אני אדאג שאת תצטערי על זה כל כך״

וואו הבחור יודע איך להתנצל משהו משהו

״אבל באמת הגזמתי אז״ הוא אמר ״כשזה מגיע למשפחה שלי אני מאבד את זה, הפעם זה יצא עלייך. אז..״

״אז..?״

״אז... אז סליחה״ לא חשבתי שאי פעם אשמע את המילה הזאת ממנו

״היית צריך להתחיל עם זה״ אמרתי

״מה?״ הוא לא הבין למה אני מתכוונת

״אמרתי שהיית צריך להתחיל עם זה״ הסברתי ״לא עם האיום ממקודם. אבל אני מודה, הפתעת אותי אז אני מניחה שזה מכפר על זה״

חיוך קטן הופיע על פניו ״כן, אני לא מרבה להתנצל״״

תאמין לי אני יודעת

״טוב אז הכל בסדר עכשיו?״ הוא שאל

הנהנתי

״יופי״ הוא בא לצאת מהחדר אבל משהו עצר אותו, הוא הסתובב אליי

״רק מוודא, הכל בסדר ואת סולחת לי אבל אנחנו נשארים לשנוא אחד את השניה כן? כי זה היה בשבילי מאמץ גדול עכשיו להיות נחמד אלייך אני לא יכול לעשות את זה לעיתים קרובות יותר״

גיכחתי ״אל תדאג, אתה תמיד תהיה הבן אדם שאני הכי לא סובלת מכל כדור הארץ הזה״

״יופי מעולה״ הוא היה מרוצה ויצא מהחדר

משאיר אותי עם כל כך הרבה שאלות בגלל מה שקרה פה הרגע

זה ללא ספק היה אחד הרגעים המוזרים שלי ושל ליאו