״אין לך מה לחכות לו פרינססה״ הוא אמר ״הוא צריך להישאר לפחות לעוד שעה, הוא ביקש שאני אחזיר אותך״

״אתה משקר״ לא מיהרתי להאמין לכל מילה שיוצאת לו מהפה

״למה שאני אשקר?״ הוא אמר ״את באמת חושבת שאני אשב איתך באוטו מרצוני למשך 10 דקות שלמות של עינוי?״

כשהוא אומר את זה ככה..

״טוב בסדר״ הבנתי שאין לו סיבה לשקר

״יאללה בואי״ הוא אמר והלך לכיוון האוטו

הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון השני

״לאן את הולכת?״ הוא אמר ״האוטו פה״

הסתובבתי חזרה אליו ״והכיוון לבית שלי שם״ הצבעתי לכיוון הנגדי והתחלתי ללכת

״את רצינית?״ הוא שאל, המשכתי ללכת ״את באמת הולכת לחזור עכשיו 20 דקות ברגל רק כדי לא לשבת איתי באותו אוטו במשך 10 דקות?״

״אל תשמע כל כך מבואס לגבי זה״ צעקתי לו בחיוך והמשכתי ללכת

אחרי כמה דקות הליכה הרגשתי משהו פוגע בראשי

הבטתי למעלה, טיפה ירדה עליי

המשכתי ללכת עד שהרגשתי עוד טיפה ועוד טיפה

שיט

אם ירד עכשיו גשם הלך עליי

רק עוד רבע שעה אהיה בבית ועד אז אני אספיק לעבור פה מקלחת

מכונית עברה לידי ונעצרה פתאום, החלון נפתח וראיתי את
ליאו ״כנסי״

עמדתי במקום והתלבטתי מה לעשות

להמשיך ללכת ולקוות שלא ירד גשם או להיות באותו אוטו עם הבן אדם השנוא עליי בעולם?

כן אני מעדיפה כבר ללכת ברגל

התעלמתי ממנו והמשכתי ללכת בצעדים מהירים כדי שאגיע הביתה מהר

הוא התקדם לכיווני עם המכונית ועצר שוב ״את יודעת שאדם יהרוג אותי אם הוא ידע שאת חזרת הביתה רטובה מהגשם אחרי שביקש שאני אחזיר אותך״

משכתי בכתפיי בחיוך ״לא יהיה לי בעיה להיות שם כשזה קורה״

״טוב יאללה פרינססה כנסי כבר״ הוא אמר בחוסר סבלנות

הבטתי בו בכעס

פתאום הרגשתי עוד טיפות מתחילות לרדת עליי

My safe placeWhere stories live. Discover now