במקום הלא צפוי

19

ריילי-
אחרי שבוע שלא הייתי בבית ספר, לאה משגעת אותי לבוא. באמת שאני שנייה מלפרוש מבית ספר.
למה?
אל תשאלו.

נכנסתי לכיתה והתיישבתי בכיסא שלי. לאה יושבת מאחוריי וחיוך ענק עולה מפיה.

״סוף סוף באת, ילדה.״ היא אומרת ואני מגלגלת את עיניי, מסתובבת אליה בכיסא.
״רק בגללך. אחרת לא הייתי באה.״ אני אומרת והפעם היא מגלגלת את עיניה. אחרי כמה דקות המורה נכנסת לכיתה.
״בוקר טוב לכולם. לפני שנתחיל את השיעור יש לי כמה הודעות״ היא אומרת וכל הכיתה משתתקת.

״כיתה י׳ב שלוש תצטרף אלינו מכיוון שהמורה שלהם לא הגיע. אני אתן לכם עבודה בזוגות שתהיו חייבים להיות עם יב.״ היא אומרת וליבי נעצר.

יב3 זה הכיתה של לוק.
התחלתי להתפלל שלא הגיע היום.
״אני אתחיל להקריא את השמות של הזוגות לעבודה.״ היא אומרת.

״ג׳רמי וולפ אתה תהיה עם סופיה רולי.״ המורה התחילה להקריא את השמות והזוגות כבר מתיישבים אחד ליד השני.

״ריילי פרד את תהיי עם לוק בן.״ היא אומרת.
למה ידעתי שזה יקרה??

שיט. מה אני עושה עכשיו?
לוק נכנס לכיתה ומתיישב לידי. למה הוא חייב להיות כזה חתיך ואדיש?
״הי.״ אני אומרת ומסתכלת עליו ״הי.״ הוא אומר ולא מסתכל עליי בחזרה.

אאוץ?
איך הוא זה שאדיש אלי וקר אלי?
זה לא אמור להיות הפוף?

״אוקי, מכיון שלא יהיה לנו זמן שתעשו את העבודה כאן, תצטרכו להיפגש ולעשות בזמן החופשי שלכם בצהריים.״ היא אומרת ואני שומעת את לוק נאנח לידיי. מצטערת שזה מאכזב אותו.

״סליחה שזה מאכזב אותך.״ נפלט מפי. אבל באמת נעלבתי ממנו. הוא מסובב את ראשו אליי, ומביט בי. סוף סוף מסתכל עליי.
״מה? לא התכוונתי לזה רייל....״ הוא אומר ואני לא מסתכלת עליו בחזרה. ״לא, אני הבנתי למה אתה מתכוון.״ אני אומרת, נעלבת.

*********
דפיקות נשמעו על דלת ביתי, פתחתי את דלתי, תוהה מי זה, ולוק עומד מבחוץ לה.

״מה אתה עושה כאן?״ אני שואלת והוא מחייך חיוך קטן. ״חשבתי שיש לנו עבודה לעשות?״ הוא אומר, או יותר נכון שואל?
אני נזכרת על מה הוא מדבר ונותנת לו להיכנס

בפעם האחרונה שהוא היה כאן זה לא נגמר טוב.
************

התחלנו כבר את העבודה אבל אני מרגישה שנהייתי ממש מסריחה.
לא התקלחתי אחרי בית ספר ואני מתחילה לחשוב שזה היה ממש טעות.

״טוב, תמשיך לעשות, אני חייבת להיכנס להתקלח.״ אני אומרת והוא מהנהן. אני לוקחת בגדים מהארון, מגבת, ונכנסת למקלחת שלי.

לוק-
היא יצאה מהמקלחת כשרק מגבת מלופפת סביב גופה היפה. למה היא לא התלבשה במקלחת?

״היה יותר מידי אדים, אז תסתובב כדי שאוכל להתלבש.״ היא אומרת כאילו קראה את מחשבותיי וחיוך עולה בשפתיי.

ריילי-

״זה לא שלא ראיתי אותך לפני...״ הוא אומר וגורם לי לזרוק עליו חולצה בכעס.
״לוק! ״ אני צועקת עליו והוא צוחק. פאק הצחוק שלו, התגעגעתי אליו יותר מדי.
״סליחה צודקת אמרנו ששוכחים״ הוא אומר ואני קופאת. ״כן.״ אני אומרת בלחש.
״טוב תסתובב״ אני אומרת והוא מחייך לפני שמסתובב.

התלבשתי במהירות, לא כי לא סמכתי עליו שיסתובב, אלא כי לא היה לי נעים להיות ערומה שוב לידו.
״אתה יכול להסתובב״ אני אומרת והוא מסתובב באיטיות. סורק את כל גופי. "תפסיק.״ אני אומרת לו ונאנחת. ״אני לא עושה כלום.״ הוא אומר בתמימות ואני מתיישבת על המיטה.

״כן אתה כן. אתה כל הזמן סורק אותי. תפסיק.״ אני אומרת והוא מגחך. ״סליחה, לא שולט בזה.״ הוא אומר וגורם ללב שלי להחסיר פעימה.
״אז תשלוט.״ אני אומרת בקשיחות ורוצה כבר להמשיך את העבודה ולסיים איתה כבר.

הוא מתקרב אליי ומחזיק את מותניי. ״לוק?״ אני שואלת והוא שורף את עיניי. מה לעזאזל הוא עושה עכשיו?
״לוק-״ הוא מתקרב אלי ומצמיד אותי אליו בבת אחת. הוא עושה זאת בעדינות אבל קרוב אליי יותר מתמיד. מבטו שורף אותי, וזה נראה שעיניו מלאות בלהבות.

״מה קורה לי?״ הוא שואל אותי בשקט ונוגע עם אפו את אפי. ״מה?״ אני שואלת בשקט. לא יכולה לדבר שהוא כל כך קרוב אליי.
אני לא חושבת שליבי אי פעם פעם בחוזקה כמו שהוא פועם עכשיו. ״למה כל הזמן שאני לידך אני מרגיש ככה?״ הוא שואל. או יותר נכון שואל את עצמו?

הוא מביט בשפתיי, ואני יכולה להרגיש את שפתיי מתייבשות מלחץ והתרגשות. ״ככה איך?״ אני שואלת והוא נאנח בשקט.

״ככה, שכל פעם שאת קרובה אליי הלב שלי דופק בחוזקה,שהוא יכול להתפוצץ. למה שאת מרגישה רע אני מרגיש רע, שאת כועסת אני כועס ויכול להרוג כל בן אדם שגרם לך להיות ככה. שאת נפגעת ממני או מכל בן אדם אחר אני אוכל את עצמי אחר כך שנתתי לך להרגיש ככה, אפילו אם בקצת. שאת מסתכלת עליי עם החיוך הזה שלך החזה שלי כמעט מתפוצץ ורק מה שבא לי זה לנשק אותך ולוודא שתמיד תחייכי.״ הוא סיים את ההצהרה שלו והתנשם כאילו  סיים עכשיו ריצה.

הוא שותק לכמה שניות ועוצם את עיניו. ״סליחה-״
הוא בא לומר אבל המילים שלו נקטעו כשנישקתי אותו.
נכון. אני נישקתי אותו. איבדתי את הראש, התעלמתי מכל הקולות שלי בראש והצמדתי את שפתיי לשפתיו.

לרגע הוא קפא, תהיתי אם עשיתי טעות איומה אבל אז הוא נישק אותי בחזרה וסובב את גופנו כך שגופי נצמד לקיר החדר שלי. נשמתי בכבדות ובמהירות והרגשתי כמעט עילפון כשהתנודדתי על גופו הגבוה. הרמתי את הידיים וכרכתי את זרועותיי סביב צווארו. נאחזתי בו כאילו חיי תלויים בו ובנשיקה.

זרועותיו עטפו את גופי, אחת מידו נחתה על מותני והשנייה על לחיי כשהוא נישק אותי בעוצמה שעוררה פרצי עונג שהציפו את ליבת גופי בכל פעם שלשונו התחככה עם שלי.