במקום הלא צפוי

פרק 6

לוק-
״אתה בא להכין ארוחת ערב? זה התור שלנו היום.״ לאה שואלת אותי כשאני יושב על הספה. ״כן כן אני בא.״ אני קם מהספה ושנינו מתקדמים לעבר המטבח:
״אז, מה בתפריט?״ אני שואל והיא מחייכת.
******
בזמן ששנינו חותכים סלט קצוץ, אני מתלבט אם לשאול אותה על ריילי.
אם היא ואדם זה קשר רציני.
לפני שבכלל התכוונתי לחזור בי, השאלה פשוט נפלטה מפי. ״תגידי, ריילי ואדם, זה רציני ביניהם?״ אני שואל אותה והיא מושכת את כתפייה.

״אני לא יודעת. אני רק יודעת שהם יוצאים היום.״ היא אומרת ואני מהנהן. ״איך אתה יודע שיש ביניהם משהו?״ היא שואלת אותי וליבי נעצר.

״סתם... ראיתי בהפסקה אותם מדברים, שהיא הביאה לו את הטלפון שלה.״ אני אומר. ״אה... טוב, אין לי מושג. אבל יכול להיות שבאמת יהיה משהו רציני ביניהם.״ היא אומרת ואני מכווץ את עיניי. ״למה את חושבת?״ אני שואל.

״הוא הציע לה לצאת לפני שנתיים בערך, והיא אמרה לו לא. אם הוא ניסה שוב והציע לה עכשיו, כנראה הוא ממש מחבב אותה. לא ככה?״ היא מסבירה ולבסוף שואלת.

״אני מניח.״ אני אומר בקול קטן.
אחרי כמה שניות של שקט אני פתאום שואל. ״חשבת על זה שאולי הם......?״ אני שואל כדי שתבין את מה שאני אומר.

שהם ישכבו היום.

״מה? מאיפה הבאת את זה? הם כולה יוצאים ביחד. אני לא חושבת שריילי תביא את הבתולים שלה על הדייט הראשון שלה....״ היא אומרת וליבי נעצר.

בתולים?
מה לעזאזל?

״בתולים?״ אני שואל בשוק והיא מהנהנת. ״כן... מה חשבת?״ היא שואלת ואני קופא.

לקחתי לה את הבתולים.
שהיא שיכורה.
פאק מה לעזאזל עשיתי!?
********
נסעתי ישר לבית של ריילי. פאק למה היא לא אמרה לי?
אבל בשנייה שהגעתי למרפסת של ריילי קפאתי.
הוצאתי את הנייד שלי ושלחתי לה הודעה.

׳תפתחי את הדלת.׳

לקחתי ללאה את הטלפון ושמרתי את הטלפון של ריילי.

׳מי זה?׳
׳בואי ותראי.׳

חלפו כמה דקות והתחלתי לחשוב שהיא נעלה את עצמה בבית ומחכה שהמשטרה תגיע.
אבל אחד הוילונות נע ויכולתי לראות את ריילי מציצה מבפנים, רואה שזה אני. היא מכווצת את עיניה וניגשת לדלת.

״לוק? מה לעזאזל אתה עושה פה?״ היא אומרת לי כשהיא פותחת דלת הכניסה.
״למה לא סיפרת לי?״ אני שואל והיא מסתכלת עליי בשאלה.
״אני מצטערת, על מה אתה מדבר?״ היא שואלת בתמימות ואני נאנח.
״למה לא סיפרת לי שאת בתולה?״ אני שואל בקול רך והיא מביטה בי בתדהמה.

היא מפנה לי מקום לעבור ולהיכנס לתוך ביתה.
אני נכנס והיא סוגרת את הדלת.

״לוק-״ היא באה להגיד אבל אני עוצר אותה. ״לקחתי לך את הבתולים. כשאת שיכורה.״ אני אומר בקול שבור. היא נאנחת. ״אני כל כך מצטער.״ אני אומר בלחש.

״לוק. זה לא כזה סיפור.״ היא אומרת. ״כן זה כן, פרד.״ אני אומר ומתקרב אליה.

״זה היה רק סקס, לוק.״ היא אומרת.

זה היה רק סקס.

״איך לא דיממת?״ אני שואל ״האמת שאני כן. פשוט היית כל כך שפוך שכבר נרדמת.״ היא אומרת ואני נאנח. כל כך כועס על עצמי.

״פאק.״
אני מתקרב אליה ואני מרגיש שנשימתה נעצרה. ״מה אתה עושה לוק?״ היא שואלת אותי אבל אני רק מתקרב אליה יותר ויותר.
״אתה צריך ללכת לוק.״ היא אומרת לי ואני מניד בראשי, יכול להרגיש את נשימה על פניי.

״תני לי להיכנס, פרד.״ אני אומר בלחש. ״אתה כבר בפנים...״ היא אומרת לי בתמימות. ״לא. תני לי להיכנס לתוך הראש שלך. תשתפי אותי, תספרי לי. אל תהיי סגורה איתי בבקשה.״ אני מבקש בתחינה.

״למה?״ היא שואלת. ״חשבתי שזה היה די ברור.״ אני אומר והיא מסתכלת עליי בשאלה. ״כי אכפת לי ממך, ריילי.״ אני אומר והיא קופאת. ״לעזאזל אכפת לי ממך יותר מידי.״ אני אומר והיא עדיין שותקת.
*************
ריילי-
׳לעזאזל אכפת לי ממך יותר מידי.׳

המשפט שלו לא יוצא לי מהראש.
מה לעאזאזל זה אמור להביע?
אכפת לו ממני? למה? מה עשיתי שאכפת לו ככה ממני?

״רייל.״ לאה אומרת, מנתקת אותי ממחשבותיי.
״מה את לובשת היום?״ היא שואלת ואני לא מבינה על מה היא מדברת.
״הדייט שלך עם אדם?״ היא מזכירה לי.
פאק נכון.
לגמרי שכחתי.

״אוי שיט, לאה מה זה אין לי כוח ללכת.״ אני אומרת לה ונשכבת על מיטתי בעייפות. ״מה! רייל את חייבת ללכת!!!״ היא צועקת לי ומנערת אותי.
״אני ממש לא רוצה ללכת, אני נראלי אוותר ונדחה את זה. אני לא כל כך מרגישה טוב.״ אני אומרת בעייפות.

היא נאנחת. ״אני פשוט בשוק ממך ריילי פרד. אדם להב מציע לך לצאת, שוב! ואת, את.״ היא אומרת ונשכבת לידי על המיטה.

״הכל בסדר איתך לאחרונה?״ היא שואלת אותי ואני מהנהנת. ״תפסיקי לשאול אותי את זה לאה, אני לגמרי בסדר.״ אני אומרת לה.

היא מסובבת את ראשה אליי ואני גם אליה. ״יש משהו שאת לא מספרת לי ריילי?״ היא שואלת אותי ואני קופאת.

חוץ מזה שאני כבר לא בתולה כי שכבתי עם אח שלך, שום דבר.

פאק.

״לא לאה, הכל בסדר.״ סעמק אני שונאת לשקר לה.
״אוקי.״ היא אומרת ומתיישבת על המיטה.
״אני אומרת, נלך אליי, נעשה מסיבת פיג׳מות נראה סרטים נאכל חטיפים ויהיה לנו ממש כיף.״ היא אומרת וחיוך עולה בפניי.

״יאללה גם מחר חופש, חייב לנצל את זה.״ היא אומרת ואני מהנהנת.