במקום הלא צפוי

פרק 10

ריילי-
״את מרגישה יותר טוב?״ לוק שואל אותי אחרי כמה זמן. ״כן. תודה.״ אני אומרת והוא קופא.

״מה?״ אני שואלת אותו והוא לא עונה, עדיין קפוא. ״לוק?״ אני מנסה להעיר אותו.

״את שומעת את זה?״ הוא שואל אותי. ״שומעת מה?״ אני לא מבינה על מה הוא מדבר. אני לא מצליחה לשמוע כלום.

״בדיוק. אין רעש מבחוץ. כנראה המשחק נגמר וכולם הלכו.״ הוא אומר. ״שיט!״ אני נאנחת בעצב. ״אני לא מאמינה שאנחנו פה יותר מ90 דקות זה מרגיש נצח.״ אני אומרת. ״כן אה.״ הוא אומר בשקט. ״מעניין מי ניצח.״ הוא חושב לעצמו ואני מגחכת.

״מאוד משעמם לי. אולי נשחק איזה משחק?״ אני שואלת. ״משחק?״ הוא שואל, מופתע ששאלתי אותו על משהו שבו נצטרף באמת לתקשר זה עם זה.

אני מהנהנת. ״אוקי.... איזה משחק?״ הוא שואל ואני מושכת בכתפיי. ״אולי ארץ עיר?״ אני שואלת והוא מצקצק כלשונו. ״משעמם.״ הוא אומר ואני נאנחת. חושבת על רעיון למשחק שיוציא אותנו מהשעמום.

״יש לי רעיון. כל אחד יצטרף לשאול את השני שאלות, והוא חייב לענות עליהם.״ שיט אני חושבת שאני שיכורה שוב.

״אוקי.״ הוא אומר ומפתיע אותי שהוא זורם על זה. ״טוב אני מתחילה,״ אני אומרת ומתיישבת בישיבה והוא יושב מולי.

״תזכור שאתה חייב לענות, לא משנה מה.״ אני אומרת והוא מכווץ את עיניו. ״ואם לא?״ הוא שואל. ״אז אתה חייב לקחת שלוק של וודקה.״ אני אומרת מחויכת.

״אוקי אוקי. תתחילי כבר.״ הוא אומר לי.

לוקח לי זמן לחשוב, עד שאני חושבת על שאלה לשאול אותו. בזמן הזה אני בוחנת את פניו ונמסה מהיופי שלו. זה חוקי להיות כזה חתיך?

״אתה ואשלי זוג?״ אני שואלת אותו.
אשלי זאת ילדה שמצאת עם לוק בשכבה, ותמיד כולם חושבים שהם זוג. אני יודעת שהם לא זוג, אבל אני רק מוודאת.

״לא.״ הוא עונה מבלי להסס.

״למה לא הלכת לדייט עם אדם באותו היום?״ הוא שואל וליבי נעצר.
אני חושבת לרגע אם לקחת שלוק ולא לענות לו. אבל, אני מספיק שיכורה כדי פשוט להוציא את זה.

״לא רציתי.״ אני עונה לו והוא לא מניע עפעף. ״למה?״ הוא ממשיך לשאול ואני מרימה את אצבע המורה מולו.

״הי, תורי עכשיו. אסור לשאול שתיים באותו הזמן.״ אני עונה הוא מגחך. ״אןקי אוקי.״ הוא אומר.
״אתה מצטער על זה שלקחת לי את הבתולים?״ אני שואלת והוא לא עונה.

פאק.
למה לעזאזל שאלתי אותו את זה?

אחרי כמה רגעים הוא לוקח את בקבוק הוודקה ושותה ממנו.

אני אמורה להעלב מזה?
למה הוא לא מוכן לענות?

״זה היה באמת רק סקס מבחינתך? מה שקרה בינינו?״ הוא שואל ואני קופאת. ליבי נעצר.

לא.
פאק.

לעזאזל זה היה כל כך יותר מזה.

אני מחליטה להחזיר לו באותו מטבע ולא לענות לו, אלא לקחת שלוק מהוודקה.
הוא מגחך לעצמו.

״אם היה לך אפשרות לחזור בזמן, ללילה שבו שכבנו. היית עוצר את זה?״

״לא.״ הוא עונה אחרי כמה רגעים ואני מרגישה שהלב שלי מתפוצץ מהחזה. פרפרים מופיעים בבטני.

״ואת?״ הוא שואל. פאק.

״לא.״ אני אומרת.
כמה שניות אחרי, לוק לוקח את פניי בשתי ידיו ומנשק אותי בחוזקה. התנשמתי, אך הנשימות לא היו כבדות כמו של לוק.

״הזדמנות אחרונה להגיד לי לעצור, פרד.״ אמר בצרידות לתוך הנשיקה.
תפסיק, המילה עמדה על קצה לשוני אך נמסה בפי לחלוטין.
״אני לא רוצה שתפסיק.״ גנחתי.
הוא רצה אותי.
ובאותו הרגע לא היה לי אכפת אם אני אתחרט כל זה. כאן ועכשיו הייתי צריכה שהוא ייגע בי.

הנשיקה הפכה להיות יותר איטית, מכוונת. הוא שינן את צורת שפתיי, ליקק ונשך.
״בואי הנה, פרד.״ הוא תפס במותניי והושיב אותי עליו בפיסוק רגליים.

שפתיו מצאן שוב את שפתיי. ״לוק,״ אני גונחת לתוך הנשיקה, יכולה להרגיש את הזקפה שלו בדגדגן שלי מתחת לכל הבגדים.

״ששש.״ הוא העביר את אצבעותיו על חזי, עוקבת אחרי העמק שבין שדיי ובמורד בטני.
הוא המשיך לחקור את גופי עד שהגיע לתחתוניי. הוא החליק את ידו לתוך התחתונים שלי ובקושי הצלחתי לעצור את הגניחה שעלתה בגרוני.

פתאום רעש הופיע מהדלת, ורעש של מפתחות נשמעו מבחוץ. אני ולוק קופאים.

וכששמענו מפתח שנכנס לתוך מנעול הדלת מיהרנו לקום אחד מהשני.
הדלת נפתחת ואיש נמוך ומבוגר עומד בחוץ.

״מה אתם עושים כאן בפנים?״ הוא שואל ואנחנו שותקים. נורא מבוכים. ״עזבו, אני אפילו לא אשאל.״ הוא אומר, עוקף אותנו ונכנס לבפנים. ״הנערים של היום....״ הוא אומר לעצמו.

אני ממהרת לצאת החוצה ולוק ממהר לצאת אחריי.