במקום הלא צפוי

פרק 8

ריילי-
אני ניגשת ללוקר שלי, פותחת אותו בעזרת הקוד שלי ומכניסה לשם את ציוד המתמטיקה שכרגע למדתי. כסגרתי אדם עמד לידי.

״הו שיט. הבהלת אותי.״ אני אומרת בבהלה והוא מגחך. ״הו, סליחה.״ הוא אומר ומגחך.

״אדם, אני כל כך מצטערת שהברזתי לך.... לא הרגשתי כל כך טוב ו-״ אני באה להסביר לו והוא קוטע אותי. ״זה בסדר, ריילי, באמת.״ הוא אומר ואבן נגולה מליבי. ״אוקי.״ אני אומרת.

״אוקי, תקשיבי.״ הוא אומר לי ״כולי אוזן.״ אני אומרת הוא מגחך. ״מה אם הייתי אומר לך שיש לי 2 כרטיסים למשחק של ביתר? היית באה?״ הוא שואל ואני ממהרת לענות. ״כן בטח,״ אני ממש אוהבת את ביתר.

״אז בואי.״ הוא אומר. ״רגע מה?״ אני שואלת מבולבלת. ״יש לי 2 כרטיסים למשחק של ביתר, עכשיו!!״ הוא אומר בהתלהבות ואני עדיין בשוק. ״רגע, עכשיו? ממש עכשיו?״ אני שואלת והוא מהנהן. ״כן, ריילי ממש עכשיו.״ הוא אומר והתרגשות עולה בתוכי.

״כן בטח, אמג״ אני אומרת בהתלהבות.
***********
אני ואדם מצאנו את הכיסאות שלנו באולם. ״אני אלך להביא לנו שתייה.״ הוא אומר ואני מהנהנת. ״אוקי.״ אני נעמדת ומסתכלת על הדשא, השחקנים עדיין לא נכנסו.

צלצול בטלפון שלי נשמע מכיסי. ״הי לאה.״ אני אומרת לטלפון. ״הי, איפה את? חיפשתי אותך בכיתה, אמרו לי שהלכת.״ היא אומרת. ״כן, את לא מבינה, אדם פשוט בא אליי עם כרטיסים למשחק כדורגל.״ אני אומרת בצחוק. ״יא!!!!! אמגגגגגגג איזה חמודדד ריילייייי אני כל כך שמחה בשבילך!!״ היא אומרת וגורמת לי לגחך.

״איזה משחק זה?״ היא שואלת. ״של ביתר.״
״יא, גם לוק שם עם חברים שלו אולי תראי אותו!״ היא אומרת לי ואני קפואה.
״ריילי?״ קול מוכר קורא לי מאחוריי. אני מסתובבת לשמע הכל, ומי אם לא נמצא, אלא לוק! בכבודו ובעצמו. ״הו, הי.״ אני אומרת במביכות. ״הי. את פה לבד?״ הוא שואל אותי. ״לא, אני עם אדם.״ אני אומרת והוא קופא.

״לאה, אני אחזור אלייך.״ אני אומרת לטלפון ומנתקת את הטלפון.

לוקח לו כמה שניות להגיב ולהנהן בראשו. ״אוקי. תהני.״ הוא אומר לי והולך למקום ישיבה שלו.
משאיר אותי תוהה.
***********
בינתיים המשחק 3:2 לביתר. ״אני הולכת לשירותים.״ אני צועקת לאדם בגלל הרעש והוא מעניין, חוזר לראות את המשחק. אני קמה מהכיסא ומתקדמת לעבר השירותים. יותר נכון מחפשת.

יותר מידי אנשים יש באולם שמפריעים לי לעבור. התנגשתי באנשים יותר מידי, והרגשתי שאני נחנקת. ״סליחה, אני צריכה לעבור.״ אני אומרת להמולה בקול שבור. ״בבקשה.״ אני אומרת ומנסה לצאת משם אבל לא מצליחה.

פתאום אני מרגישה זוג ידיים חזקות לוקחות את גופי ומצמידות אותי אליו.
לוק.

״מה את עושה פה? ואיפה ה״דייט״ שלך.״ את המילה דייט אומר בלעג. ״רק רציתי ללכת לשירותים,״ אני אומרת מבולבלת.

״בואי.״ הוא אומר וסוחב אותי לשירותים.
אני מחזיקה בגופו חזק כדי שלא יאבד לי.

הגענו לשירותים, נראלי. נכנסו למין חדר כזה מוזר, שנראה כמו חדר שירות גדול. ״זה לא נראלי שירותים.״ אני אומרת בציניות ואחרי שניות אחדות הדלת נטרקה בחוזקה.

לוק מסתובב לדלת ומנסה לפתוח אותה. ״נו.״ הוא אומר ותוך כדי רב עם הדלת. ״מה?״ אני שואלת והוא ממשיך. ״הדלת נעולה.״ הוא אומר וממשיך לנסות לפתוח אותה. ״שיט!״ אני אומרת ומנסה לעזור לו.

״סליחה!!! יש פה מישהו?״ אני צועקת כשפי צמוד לדלת וצועק לבחוץ. ״בבקשה! ננעלנו!״ אני צועקת אבל אין קול. ״שיט.״ הפעם זה בא מלוק.

הוא מחפש משהו בכיסו ומוציא את הטלפון שלו. ״פאק, הסוללה מתה.״ הוא אומר ומנסה להדליק את הטלפון שלו. ״ושלך?״ הוא שואל ואני נאנחת, נשענת על הדלת ונופלת לישיבה. ״הוא אצל אדם, ״ אני אומרת והוא נאנח בכעס, מתיישב לידי.

״מה נעשה?״ אני שואלת ומסובבת את ראשי לכיוונו. ״נחכה שמישהו יבוא, נראלי.״ הוא אומר ואני נאנחת בעצבנות. ״אדם כנראה ממש דואג, פאק.״ אני אומרת ושמה לב שהוא נדרך.

״כן. אני בטוח שהוא מחפש אותך בכל האולם.״ הוא אומר בלעג. ״מה לעזאזל זה היה אמור להביע?״ אני שואלת בכעס. והוא נאנח. ״עזבי. תתעלמי ממני.״ הוא אומר ונעמד.

״מה אתה עושה?״ אני שואלת שרואה אותו מחפש משהו בתוך כל הדברים שבחדר. ״רק מחפש משהו לשתות או לאכול.״ הוא אומר וממשיך לחפש.

״הא! מצאתי.״ הוא אומר ומראה לי בקבוק וודקה גדול. ״כנראה זה הסטוק של השחקנים, שותים אחרי ניצחון או הפסד, מאחוריי הגב של המאמנים.״ הוא אומר ומתיישב שוב לידי עם הבקבוק בידו.

הוא פותח אותו ולוקח שלוק. ״רוצה גם?״ שואל אותי ואני מנידה בראשי לשלילה. ״את בטוחה? מפתיע מאוד.״ הוא אומר ולוקח עוד שלוק. ״הספיק לי הפעם הקודמת תודה.״ אני אומרת ותוך כדי נזכרת בלילה הזה.

״אפשר לשאול אותך שאלה?״ הוא שואל אחרי כמה שניות של שקט.
״לך על זה.״ אני אומרת.

‏״את היית עם דני וזוגיות במשך כמעט שנתיים איך את היית...?״ הוא בא להמשיך אבל נעצר. כבר הבנתי על מה הוא מדבר.
‏״מה? בתולה?״

‏״כן״ הוא אומר ולוקח עוד שלוק.

‏״אני מניחה שאף פעם לא הייתי מוכנה לנסות. אני אומרת.
״הוא ניסה, הרבה.
‏אבל אף פעם לא הייתי מוכנה מספיק או הרגשתי בנוח לעשות את זה איתו, שהוא יקח לי את הבתולים שלי. אני חושבת שבגלל זה הוא נפרד ממני ״‏ אני מסבירה.

‏״איתי.את הרגשת בנוח?״ הוא שואל אותי בזהירות, וגורם ללב שלי להעצר.
״כן. כן איתך הרגשתי בנוח״ אני אומרת לבסוף וחוטפת לו את הבקבוק מהיד, שותה שלוק.