Perfect couple{1} (בתהליך שכתוב)

פרק 48

כמו שאתם/ן רואים ורואות הפרק עלה יותר מוקדם מן הצפוי, קריאה מהנה💗

נקודת המבט של סופיה:

נכנסתי למטבח שעה לפני ארוחת הצהריים וכרגיל ריח המטבח היה מלא בריח של תבשילים טעימים שכמעט גרמו לבטן שלי לקרקר. קרלה עמדה למול שיש המטבח וחתכה מספר ירקות על קרש החיתוך בזמן שזמזמה איזשהו שיר, הבטתי ברחבי המטבח רואה כי טייגו לא פה דבר שהיה מוזר כי הוא לא נמצא, לא בסלון ולא במטבח שני מקומות בהם הוא תמיד נמצא שהוא בבית. קרלה הסתובבה לכיווני וחיוך שמח עלה על פנייה שהיא הביטה בי מרימה את ידה ללחי שלי והשאירה אותה שם מספר שניות להראות איזה שהוא סימן חיבה. אחרי כמה רגעים היא הורידה את היד מהלחי והמשיכה לחתוך את הירקות בשעה שאני צפיתי בה עובדת לה בנעימים. שהבטתי בה הבנתי כי הרבה מאוד זמן אני בעצמי לא בישלתי, לא מאז התחתנתי עם אנדרה. נראה כאילו כל העבודה הקשה של אבא שלי ירדה לטמיון, כל המאמץ ללמד אותי לבשל, ולנגן על כלי נגינה וכל זה היו סתם. אנדרה לא ביקש ממני לעשות דבר שלא רציתי לעשות, הוא כיבד את רצוני

״את חושבת שאני יכולה לעזור לך?״ שאלתי את קרלה שהביטה בי מעט מופתעת נראת כאילו לא רגילה לכך שמישהו מציע לעזור לה, היא התאוששה מההלם וזזה הצידה מביאה לי לחתוך את הירקות בסכין החדה, משימה פשוטה, אהבתי. בשעה שחתכתי את הירקות מחשבותיי לא יכלו שלא לנדוד לסיבה ללמה אנדרה לא נותן לי לצאת מהבית, הריי חייבת להיות סיבה טובה ללמה אתה משאיר מישהו בבית נכון? אני בטוחה שיש אחרי הכל זה אנדרה, הוא לא יעשה דבר שכזה בלי סיבה מוצדקת, אני מקווה לפחות. שקעתי ביותר מדיי מחשבות שלפתע הרגשתי את הסכין חותכת אותי דבר שגרם לי להוציא צווחת כאב ולעזוב מיד את הסכין. קרלה התקרבה אלי ותפסה באצבעי המדממת בזמן שאמרה לי שהכל יהיה בסדר, אם כי נראה שאני זאת שצריכה להגיד לה את זה כי היא מתנהגת כאילו אני הולכת לדמם למוות. טייגו לפתע נכנס למטבח מנסה להבין מה מקור הרעש שעיניו מביטות בי ובקרלה שהתנהגה כאילו אני הולכת למות, הוא התקרב אליי וקרלה זזה קצת ממני שהוא התקרב, טייגו תפס בידי ובחן את החתך שלא נראה כל כך גרוע אם כי בהחלט הרבה מאוד דם יצא ממנו

״תצאי לסלון אני אחבוש לך שם את היד״ אמר טייגו באדישות שהוא משחרר את אחיזתו ממני, הנהנתי למולו שאני לוחצת על הפצע מעט מפעילה עליו לחץ כך שהדימום ייעצר, קראתי על זה בספרי הרפואה שנמצאים בבית שלי אם כי אני לא יודעת אם זה באמת פועל. טייגו הגיע בשנייה שהתיישבתי על הספה ובידיו ערכת עזרה ראשונה, הוא התקרב אליי והתיישב לצידי שגופנו מופנים אחד לשני והוא התחיל לחבוש את האצבע שלי. הייתי צריכה לשים לב ולא לטייל במחשבות. טייגו טיפל בחתך המדמם כאילו היה כלום ובאיזה שהוא מובן כנראה שזה באמת כלום עבורו אחרי הכל הבן אדם עבר דברים גרועים יותר מזה. הוא הריי היה חייל פעיל במאפיה לפני שהפך להיות שומר הראש שלי, קרלה סיפרה לי בעבר כי הוא אחד האנשים המצליחים ביותר תחת פיקודו של אנדרה וכי לפני שהוא היה שומר הראש שלי הוא עבד אצל אנדרה. אנדרה הוא האוכף כלומר הוא מטפל באלו שנמצאים בחובות גדולים למאפיה, חוב שאי אפשר להתעלם ממנו, אבל כמו שיש חובות גדולים יש גם חובות קטנים ואנדרה לא היה צריך לבזבז זמן על חובות שכאלה שהיה צריך לטפל ב״דגים הגדולים״ יותר לכן היו לו כמה אנשים מתחתיו אשר היו עושים את המשימות היותר פשוטות ומדווחים לאנדרה תמיד. ממה שקרלה סיפרה לי פעם אנדרה נתן לטייגו את כל מונטה להיות אחראי עליה, לדאוג שכל מי שיהיה שם ישלם את החוב שלו בזמן ומי שלא יצטרך לסבול. מעניין לדעת איך מישהו שבעבר הפקידו בידיו את מדינת מונטנה, המדינה הרביעית הגדולה ביותר בארצות הברית, הפך להיות שומר ראש לאשתו של האוכף?